ב

וצ"ל טעם סברא זו. ויש לומר משום שכתב הב"י בשם רא"ם שכל הפשוטות צריכות כו' תהיה עגולה כו' דאין חילוק ביניהם רק שזו כפופה וזו פשוטה עכ"ל וגבי כף כפופה איתא בגמרא פרק הבונה (דק"ג ע"ב) שלא יכתוב ביתין כפין. כפין ביתין. ופרש"י שלא יהיו דומין בכתיבתן. וס"ל שאם הכף כפופה מרובעת למעלה ה"ז דומה לבי"ת. וכן משמע בסה"ת סוף הלכות תפילין וז"ל כף כפופה צריך שתהא עגולה שלא תהא נראית בי"ת וכף פשוטה צריך שתהא עגולה למעלה. וגם תהא ארוכה גם כנגד כפולות של כף שאין חילוק בין זו לזו אלא שזו כפופה וזו פשוטה עכ"ל. וכ"כ בהגמי"י פ"א מה' תפילין. ומדכתב גבי כף פשוטה שתהא עגולה למעלה וגבי כף כפופה כתב סתם שתהא עגולה משמע דכף כפופה צריך שתהא עגולה מלמעלה ומלמטה. ובכף פשוטה אין שייך רק שתהא עגולה למעלה משום שאין חילוק בין זו לזו. וכן הבין הפמ"ג שכ' באשל אברהם ססי' ל"ב כף עגולה מכל צד בימין למעלה ולמטה ויראה כל שיש לה זויות למעלה או למטה פסולה עכ"ל. אכן אאזמו"ר הגאון ז"ל סי' ל"ו כתב וז"ל כף כפופה קבלת החסיד שהיא צ"ל עגולה מכל צד ולא יהיה לה שום זויות לכתחלה. ואם עשה לה זויות באחוריה מלמעלה כשרה אם היא עגולה למטה. אבל אם עשה מלמעלה ומלמטה הרי זו דומה לבית ופסולה עכ"ל ובמראה מקום מהצד כ' שמ"ש ואם עשה לה זויות כו' יצא לו ממ"ש הבש"א וב"י סי' ל"ו באות מ' ובאות פ' ובמ"ש בשם מהריא"ס באות כ' ובד"מ וצריך עיון עכ"ל. והיינו ממ"ש באות מ' והזויות למטה אינו מהפך תוארה שהרי בכתיבה המאושרה נהגו הסופרים לעשות לכף כמין זויות עכ"ל. וכן באות פ' כתב וכשאין לה זויות למטה תחשב תמונת כף אע"פ שיש לה זויות מלמעלה שהרי בכתיבה המאושרה נהגו הסופרים לעשות הכף ככה לנוי עכ"ל. כ"ה בבש"א ומ"ש בטורים דסלאוויטא לעשות הכף כפא לנוי הוא ט"ס. שכתבו במקום ככה כפא. ומזה מבואר דאין פיסול בכף כפופה אא"כ עשה לה זויות מלמעלה ומלמטה אבל אם עשה לה רק מלמעלה לא מיפסיל. וע' עוד בב"י סי' ל"ו קרוב לסופו וז"ל כתב המרדכי פ' הקומץ כל אותיות כפופות שעשאן עגולים מצד ימין בלא זויות כשרה כו'. ומשמע דלכתחלה אין לעשותן עגולות ותימה כו' שהרי כף אם לא עשאה עגולה כו' עכ"ל. והוא במרדכי שם ססי' תקנ"ו. ובביאור מרדכי דפ"א ע"ג שורה ל"ו בד"ה וכל הכפופות עמד ע"ז. וע' מזה בד"מ הארוך סי' ל"ו גבי אות ו' ובד"מ שלפנינו סי' הנ"ל סק"ז. אך ממ"ש הב"י בשם מהריא"ס גבי ך' פשוטה שאם עשה לה זויות מלמעלה פסולה לא משמע כן דהא ע"כ אין הטעם רק משום שצ"ל דומה בכל היכולת לכף כפופה שצ"ל עגולה כדי שלא תדמה לבית. שזהו אומרם שלא יעשה כפין ביתין. וכיון שאף בכף כפופה אם עשה לה זויות מלמעלה כשרה. א"כ מהכ"ת יהי' פסול בכף פשוטה כשעשה לה זויות מלמעלה. דדיו לבא מן הדין להיות כנדון. ואין לומר משום בכף כפופה נשאר עכ"פ עגולה בלא זויות למטה. היא המעידה ומפרישה בין בי"ת שיש לה שם זויות לכך הוא דאף שיש לה זויות למעלה כשרה. כיון דנשאר היכר שלא תדמה לבי"ת. אבל בכף פשוטה שאין שייך בה כלל ענין זויות למטה. א"כ מש"ה אם עשה לה זויות למעלה פסולה. דמ"מ סברא רחוקה היא מאד כיון שמקור הטעם שלא יעשה כפין ביתין. ובכף פשוטה מצד עצמה אף אם היא מרובעת למעלה אינה דומה כלל וכלל לבי"ת. רק שהוצרכנו שתהי' עגולה למעלה משום לתא דכף כפופה. וכיון שבכף כפופה עצמה זהו כשר א"כ כש"כ בכף פשוטה דאטו יציבא בארעא כו' ועוד דדיו לבא מן הדין להיות כנדון כנ"ל. א"ו עכצ"ל שלדברי מהריא"ס בשם יש מי שכתב הפוסל כן בכף פשוטה כ"ש דפסול בכף כפופה אף אם עשה לה זויות מלמעלה לבד. אלא צ"ל עגולה למעלה ולמטה. וכמ"ש הפמ"ג כדלעיל. וזהו שסיים אאזמו"ר נ"ע וצריך עיון. וכן משמע באגור להחמיר מאד בכף כפופה שתהא עגולה מכל צד. וז"ל כ' יכתוב הכף עגולה מאחריה מאד שלא תדמה לבית והכף פשוטה ועגולה כמו ריש ולא כמו דלית כי כף כפופה ופשוטה הכל אחד רק העקום כו' וכן יש בספר יראים עכ"ל. וז"ל הספר יראים סי' ט"ז וכל ך' צריך לעשות עגולה מאחוריה ורגלה משוך. וטעם שאין חילוק בין כף כפופה לכף פשוטה כי אם כפיפותן ופשיטותן עכ"ל. הרי הטעם שכף פשוטה צריכה להיות עגולה למעלה הוא משום שצ"ל שוה לכף כפופה כנ"ל:

קיצור. והטעם משום דכף פשוטה צ"ל כתמונת כ' כפופה דאין חילוק רק שזו פשוטה וזו כפופה. וגבי כף כפופה ס"ל שצ"ל עגולה למעלה ולמטה כמ"ש האגור. אך יש דעה דגם כ' כפופה אם עשה לה זויות באחוריה מלמעלה כשרה אם היא עגולה למטה. ולדבריהם כמ"כ אין לפסול בכף פשוטה שעשה לה זויות למעלה דהיינו שהיא שם מרובעת ולא עגולה: