א

מה שרצו לומר דזויות היינו אם הגג עובר כו' ודאי הוא טעות. אלא העיקר כמ"ש מעלתך מן הראיות שכתבת. וכן משמע ג"כ ממה שכתב הבש"א גבי אות ב' הג"ה וז"ל וכ"כ החסיד שהב' מן האותיות שיש להן זויות כו' ולאפוקי מסופרים בורים שכותבין כל הביתין עגול למעלה כמו כף ונ"ל שסברתם אחרי שיש לה עקב למטה להכירא שאינה כף כו' אז א"צ יותר ובאמת טעו כו' עכ"ל. הרי מבואר דזויות הוא רק מה שאינו עגול כמ"ש ולאפוקי מסופרים בורים שכותבין כל הביתין עגול למעלה וגם במקרא בנביאים בזכרי' סי' ט' ט"ו כזויות מזבח. פי' במצודת ציון כקרנות. ובלעז וינקעל. וכן בתלים סי' קמ"ד בנותינו כזויות. פרש"י שהזויות מיושרות. והרד"ק במכלול בערך זוה כ' זויות היינו הפאות. הרי מכל זה מובן דזויות לאו היינו שהגג עובר. וכן בתרגום פ' תרומה ופ' ויקהל למקצעות המשכן ותרגומן לזויות משכנא. וכהנה רבות שם מבואר דזויות היינו כמו שכתבת שהוא כל שאינו עגול בקצהו שהרי המשכן פשוט שלא הי' לו עקב וכמבואר בפי' רש"י פ' תרומה כ"ו כ"ג. וכן מתבאר ממ"ש חכמי התכונה והמחקר בענין פי' זויות שיש ג' מיני זויות עיין בס' תכונות השמים סי' ג' וז"ל אם תמשוך שני קווים ישרים זה בצד זה עד שפוגשים יחד בנקודה א' אותה נקודה תקרא זויות עכ"ל לענינו. הרי ברור כמ"ש דזויות הוא לאפוקי כשהקצה עגול כו'. וכ"מ ג"כ בב"י סי' ל"ו בכמה מקומות ואחד מהן מ"ש באמצע סי' הנ"ל בד"ה ומ"ש בשם החסיד וז"ל אלו האותיות שיש להן זויות בדהח"ם פף"ת ואלו שאין להם זויות טו"כ לסק"ר עכ"ל. והרי יש מאותיות אלו שאמר שיש להם זויות שאין להם שום עקב כלל רק הן מרובעות לבד וכמו אות פ' ועיין בדברי הגאון אאזמו"ר ז"ל בסי' ל"ו גבי פ'. אלמא פשוט מה שהוא מרובע ולא עגול זהו הנקרא זויות. וכ"מ ממ"ש הב"י בשם הבש"א גבי אות מ' סתומה בענין מם פתוחה שלא הזכירו שיש לה זויות כו' מפני שהמם פתוחה למעלה עגולה ע"ש אלמא דפי' זויות היינו מה שהוא מרובע ולא עגול. וא"כ לפ"ז דברי ר"י אסכנדרני שהביא הב"י סי' ל"ו שאם כתב הכאף פשוטה כמו בזויות כמו דלית שהיא פסולה ובתפילין ומזוזות לא יועיל בה תיקון כמו הדלית שעשאה כמו ריש עכ"ל. והביאו ג"כ הרמ"א בד"מ הארוך. מתפרשין כפשוטן שאם עשה הכף פשוטה מרובעת למעלה היא פסולה. וכ"כ בהדיא הפמ"ג במ"א ססי' ל"ב גבי אות כ' פשוטה:

קיצור. השאלה על כף פשוטה שעשאה למעלה מרובעת כמו דלית או בית ולא עגולה כמו כ'. אם מהני לה תיקון בתפילין. ואיך יהי' התיקון. מדברי ריא"ס שהביא הרב"י סי' ל"ו מבואר דלא יועיל בה תיקון והביאו ג"כ בד"מ הארוך סי' ל"ו באות כ':