ט

ומעתה בדינו של הא"ר ודאי יש לדמותו לדינו דסה"ת גבי חק תוכות דזהב או שאר צבעונין הוי כמו חק תוכות ולכן אפילו לר' יהודה העברת קולמוס בדיו לא מהני וכ"ש לרבנן. ואי משום דהוי ג"כ כדיו ע"ג סיקרא הרי אמר ר' יוחנן וכי מפני שאנו מדמין כו'. מיהו בנד"ז שגם כתב הראשון הי' בדיו אף אם לא הי' כשר משום שאינו שחור אין לדמותו לחק תוכות כ"א ללא לשמה. דהוא ג"כ פיסול גמור רק מ"מ מהני לר' יהודה העברת קולמוס לשמה. כמו כן בנד"ז י"ל מהני לר' יהודה העברת קולמוס בדיו שחור. אך לרבנן י"ל לכאורה דלא מהני כלל. כמו דהתם גבי שלא לשמה לא מהני כתב עליון לשמה. וכבר נת' דקי"ל כרבנן וכרב חסדא. דלא כרב אחא. והיינו לומר דכתב העליון דלשמה אינו כתב כלל מדאורייתא כמש"ל. וא"כ לכאורה קשיא טובא על המ"א סי' ל"ב ס"ק ל"ח. ונלע"ד לחלק דבנד"ז שגם כתב הראשון הי' בדיו אף שלא הי' שחור לכ"ע מהני העברת קולמוס בדיו שחור. דעד כאן לא אמרינן דכתב עליון אינו כתב אלא כשכתב תחתון שהוא פסול משום שלא לשמה וכה"ג מפסיק בין כתב העליון לקלף וא"כ אין כתב העליון מוקפת גויל מתחתיתה ר"ל שלא נכתב הדיו ע"ג הגויל כ"א ע"ג כתב התחתון אשר הוא נשאר פסול כמקדם אף גם לאחר שנכתב על גביו כתב עליון לשמה דהא ע"י לשמה דכתב העליון לא נעשה כתב התחתון לשמה א"כ הפסול מפסיק בין הקלף לכתב העליון. משא"כ הכא שגם כתב התחתון הי' בדיו לשמה אף שלא הי' הדיו שחור מ"מ כשמעבירי' עליו קולמוס בדיו שחור בתכלית הרי גם כתב התחתון נעשה שחור עי"ז שאף שהי' דיו יבש ואינו שחור מ"מ כשנותנין עליו דיו לח שחור ודאי נבלע דיו לח זה בדיו יבש ונעשה הכל שחור ואין שום פסול מפסיק בין הדיו השחור להקלף ואף אם לא נכנס השחרות בכל הדיו יבש הקודם אפשר אינו הפסק כיון דמ"מ דיו הוא ומתקיים וכמו דמחלק סה"ת לר' יהודה בין לא לשמה לחק תוכות דגרע טפי כך י"ל להפך דגם לרבנן יש חילוק בין לא לשמה דלא מהני העברת קולמוס לשמה לנד"ז שנכתב לשמה בדיו גמור שמתקיים רק שלא הי' שחור דמהני העברת קולמוס בדיו שחור כו'. ועמש"ל לדעת הרא"ש ומרדכי בענין הדיו. ועיין בתשו' מהרי"ל ססי' קי"ט שכ' וההיא דמיבעי' לן בגיטין כתב ע"ג כתב אין ענינו לכאן ע"כ לא הבאתיו עכ"ל. ור"ל דאין ענינו לכאן לפי ששניהם נעשו כתב א' וגם שניהם כשרים לכן אף שהעליון מצפה כתב התחתון אינו שייך כלל לנדון דגיטין דמיירי שהתחתון הי' פסול גמור כו'. ולכן כמ"כ י"ל בנ"ד דנעשו ככתב א' ועכשיו שניהם כשרים: