ו

ועוד דהנה מ"ש הרמב"ם בתשו' סי' י"ט דחלק העבה הוא הקלף וחלק הדק הוא דוכסוסטוס. לכאורה דבריו מוכרחים בגמ' שבת (דע"ט ע"ב) דתניא ר' מאיר היה כותבה על קלף מפני שמשתמרת. ופי' הרא"ש בהל' מזוזה דהיינו שהקלף חזק יותר מן הדוכסוסטוס וצ"ל דהיינו מפני שהוא עב יותר ממנו וכמש"ש שהגויל חזק מהקלף דהיינו ג"כ מה"ט. והנה הרמב"ם שם כ' דחלק העבה עושין בחלק שלצד הבשר ולדידן דקי"ל דקלף במקום שער צ"ל להפך דהיו נוהגי' בימי הגמ' לחלק העור בענין שהחלק שלצד השער עבה יותר. דאל"כ איך הקלף חזק מהדוכ' וצ"ע. וא"כ השתא לפ"ז ממ"נ בקלפים שלנו נשאר יותר מחלק הקלף מחלק הדוכ'. אף אם גוררי' הרבה משני הצדדים כמ"ש הרא"ש דמשמע שגוררי' מב' הצדדי' בשוה. מ"מ כיון שחלק הקלף הוא עבה יותר א"כ נשאר רוב העובי מהקלף ולכן לפ"ז בין לפ"ד התוס' וסייעתם ובין לפ"ד הרמב"ן והרמב"ם שבר"ן קלפים שלנו דין קלף יש להם. ואדרבה לפ"ד הרמב"ן והרמב"ם א"ש בפשיטות טפי דדין קלף יש להם שהרי הכתיבה הוא על חלק הקלף ממש ולצד הבשר. ואף אם גוררים מצד הבשר טפי ממה שגוררים לצד השער וכמ"ש הב"ח מ"מ י"ל דנשאר מחצה מחלק שלצד הבשר כיון דחלק זה הוא חלק העבה וא"כ אף אם מחלק שלצד השער נשאר רובו יהי' רק כמו זה המחצה. ולכן דין קלף יש לו בודאי להרמב"ן והרמב"ם כיון שהכתיבה הוא על חלק שלצד הבשר שהוא קלף. ולהתוס' ורוב הפוסקים ג"כ דין קלף יש לו כמש"ל. ועוד לפ"ז ודאי נשאר רק מיעוט מחלק הדוכ' כנ"ל לכן אף שהכתיבה הוא על מיעוט זה שפיר דמי. ועוי"ל דלהתוס' י"ל שנגרר כל הדוכ' כיון דחלק הקלף עב יותר והב"ח כ' דגוררי' קרוב לחצי העור א"כ נגרר כל הדוכ' שהוא מיעוט העור וכמ"ש הב"י והש"ע וא"כ לפ"ז ודאי דין קלף יש לו:

קיצור. ובגמ' משמע ג"כ לכאורה דקלף עב יותר מדוכ' כמ"ש מפני שמשתמרת כו'. וא"כ להתוס' צ"ל דחלק שלצד השער עב יותר. א"כ לפ"ז בקלפים שלנו י"ל דלא נשאר מדוכסוסטוס כלל ולכן כשרים הם לתפילין לכ"ע: