ה

והנה עם מ"ש שבקלפים שלנו יש ודאי ג"כ מחלק שלצד הבשר הנק' דוכסוסטוס ואפ"ה דין קלף יש לו לדידן ג"כ אע"ג דקי"ל שלצד השער נק' קלף ומטעמי' הנ"ל. הנה עם זה יעלה בידינו שתפילין שלנו כשרים לדברי הכל ר"ל אף גם לדברי האומרים דקלף הוא דוקא החלק שלצד הבשר אשר זהו ג"כ דעת הרבה מגדולי הפוסקי' וכמ"ש הר"ן בפרק המוציא יין בשם הרמב"ם והרמב"ן והוכיח הר"ן שם שכסברא זו נהגו אצלם ע"ש. (וכ"נ בפע"ח שער התפילין פי"ב ובמ"ח). ועיין בתשו' הרמב"ם סי' י"ט הובאה בכ"מ פ"ג מה' תפילין דכתב להכריח כסברא זו משתי ראיות ע"ש (רק בכ"מ שם יש ט"ס במ"ש וא"ת כמו שאמרו מקצת הגאונים שהקלף כו'. ונ' שצ"ל כמ"ש בתשו' פאר הדור שם וז"ל ואם תאמר כמו שאני אומר ושאר הגאונים אומרים הקלף הוא אותו חלק העבה מן העור שעל הבשר שקורין אותו הערביים רק ועושין אותו בסיד ולו שתי פנים אחד לבן וחלק ביותר והוא נאה לכתיבה והוא מקום בשר והאחד יש בו אדמומית מעוטה ואינו חלק כו' עכ"ל. ויתר הלשון כמ"ש בכ"מ שם). ועיין בכ"מ פ"א מהלכות תפילין כ' ג"כ שכ"ד הרמב"ם באין ספק. ומ"ש שם שאפשר אח"כ חזר בו. הרי לא החליט הדבר. אכן בטוי"ד סי' רע"א כ' דנוסחא שלנו עיקר ועיין בפמ"ג בא"ח סוף הפתיחה בכללים אות ח' כתב וז"ל ספר ב"י וכ"מ ספק איזה חיבר באחרונה בפ"ז מהל' בית הבחירה ה"ט הראה לב"י סי' ג' עכ"ל. ונמצא שלפמ"ש בש"ע סי' ל"ב ססעי' ז' בענין קלפים שלנו. שגוררין אותם לצד הבשר הרבה עד שלא נשאר אלא הקלף לבד. א"כ לפ"ז תפילין שלנו אינן כשרים רק לפ"ד רוב הפוסקים שהם התוס' וסה"ת וסמ"ג והרא"ש והגמי"י וסייעתם. אבל לפ"ד הרמב"ם והרמב"ן הם פסולים כיון שלא נשאר רק חלק שלצד השער והוא הוא דוכסוסטוס לשטתם. והלמ"מ הוא שהתפילין נכתבין על הקלף דוקא. ועי' בהר"ן פ' המוציא יין במ"ש ואילו לבעל הערוך ז"ל כל כיוצא בזה פסול. דכ"ש שי"ל דלדעת הרמב"ם והרמב"ן בנ"ד פסול דאיכא תרתי דוכסוסטוס במקום בשר. והב"י סי' ל"ב כ' שדעת הרשב"א בתשובה כהרמב"ם והרמב"ן ובכנה"ג שם כ' שהוא בתשו' הרשב"א סי' תק"פ ובתשו' להרמב"ן סי' רל"ד. אבל לפמ"ש ודאי קלפים שלנו כשרים לכתוב עליהם תפילין אף לפ"ד הרמב"ם והרמב"ן. דלא מיבעיא לפ"ד האומרים שקלפים שלנו דין דוכסוסטוס להן דהיינו שיש להן דין דוכסוסטוס דידן א"כ ה"ז קלף דהרמב"ם והרמב"ן שבודאי כשר להרמב"ם והרמב"ן. אלא אפילו לפ"ד התוס' ורוב הפוסקים דקלפים שלנו דין קלף דידן יש להן. מ"מ מאחר שנתבאר שנשאר בו ג"כ מהחלק שלצד הבשר שהוא דוכסוסטוס דידן אלא דכיון שיש בו כמו כך מחלק הקלף מש"ה נותנין עליו דין קלף ולכתוב עליו במקום בשר כיון דשם נאה הכתיבה. א"כ מכ"ש וק"ו שי"ל כן לדעת הרמב"ם והרמב"ן דכיון דנשאר בו מהחלק שלצד הבשר שהוא קלף שלהם אף שנשאר בו ג"כ מהחלק שלצד השער נותנין עליו דין קלף. שהרי לדבריהם יש טעם יותר ליתן עליו דין קלף כיון שהכתיבה הוא על החלק שלצד הבשר דהיינו מול הבשר שהוא הקלף להכי אף שלהעבותו הניחו בו ג"כ מחלק הדוכסוסטוס לא נגרע ערכו. ואפילו לפמש"ל מלשון סה"ת שי"ל שבקלפים שלנו הרוב העובי הוא מהקלף ומיעוט העובי הוא מדוכסוסטוס. אפ"ה כיון דהכתיבה הוא על חלק שלצד הבשר שהוא קלף דהרמב"ם והרמב"ן י"ל דכשר לשטתם ג"כ שי"ל דס"ל דאין המיעוט בטל להרוב כיון דהכתיבה הוא על המיעוט לבד ועליו יש לכתוב תפילין ובמקום בשר. ועם היות הרוב המחזיקו דוכ' אינו גורע בזה. ועוד שלדברי הרמב"ם והרמב"ן ודאי א"א לומר דהמיעוט הוא מהחלק שלצד הבשר. שהרי ביאר בתשו' סי' י"ט הנ"ל שהקלף הוא חצי עור העבה ודוכ' הוא חצי עור הדק כו' א"כ לדבריו ודאי יש בקלפים שלנו מחצה מחלק שלצד הבשר הנק' קלף לשיטתו. ולכן גם לדבריהם קלפים שלנו דין קלף יש להם:

קיצור. והרווחנו בזה שקלפים שלנו דין קלף יש להן אף להרמב"ם והרמב"ן והמנהג שבר"ן פרק המוציא יין והרשב"א בתשו' סי' תק"פ. שהרי אין גוררים מצד הבשר רק ערך שלישי' עובי העור לכל היותר ולדבריהם הקלף שלצד הבשר הוא רוב עובי העור ודוכ' שלצד השער הוא רק מיעוט העור וכדי קליפה יפה עי' רשב"א שם. א"כ בקלפים שלנו נשאר ודאי מקלף דידהו כמו מדוכ' דידהו וגם הכתיבה היא על חלק הקלף לכן ודאי לדבריהם ג"כ דין קלף גמור יש לו: