א

סימן יג

באנו לבקש למחול עכ"ה להודיע לנו ע"י מכתבו נידון המוכ"ז מהו' מאיר סופר שנמצא בהתפילין שקנו מהסופר הנ"ל שהי' מונח בהבית הראשון של ימין הקורא פרשה והיה כי יביאך ובהבית השני שאצלו הי' מונח פרשה קדש וע"ז יש שני עדים בדבר שהיו עומדים בתחלת פתיחת התפילין כשהוציאו הפרשיות ממנו וראו שהדבר כן שלא נעשה ערמה בדבר זה. בכן בקשתינו להודיע לנו איך לעשות עם הסופר המוכ"ז שהוא איש זקן ועני גדול ואין לו במה להתפרנס א"ע אך שחוששין אנו עליו מחמת שזה בערך שבעה שנים מקודם שהי' רינון עליו שמכר רצועות התפילין מעורות שאינם מעובדים לשמה אך שלא נתברר זה בבירור. וגם שמזמן כביר בערך כמו עשרים שנה מקודם שנמצאו פסולין בכמה תפילין שלו והי' אמתלא שלו בזה שהי' אצלו חתנו שלמד אצלו אומנות הנ"ל ומאתו יצא זאת. בכן שולחים אנו את מוה' מאיר סופר המוכ"ז להודיע לנו ע"י מכתב רומע"ל איך להתנהג עמו ומהראוי הי' לכתוב לאדמו"ר שי' אך מחמת שאינו בקו הבריאה השם ירחם עליו לא רצינו לטרוח אותו ובודאי שמה שיכתוב לנו רומע"ל יהי' ע"פ ידיעת אדמו"ר שי' וכפי אשר יכתוב לנו רומע"ל כן יקום:

נידון שנמצא בתפילין שמכר. החליף פרשיותיה נלע"ד דדמי לדין טבח שנמצא אחריו חלב כשעורה דמעבירין אותו ופ' ראבי"ה בהג"א פג"ה דהיינו העברה על חדש ואח"כ מחזירין אותו כבראשונה ול"ד לעובדא דפז"ב בטבח שהוציא טרפה מת"י שאין לו תקנה עד שילבש שחורים כו'. דהתם כיון שיש לו חימוד ממון. שמוכר טרפה בחזקת כשרה לכך דיינינן לי' כמזיד עי' מהרי"ו סי' צ"ז ובב"ח בי"ד סי' קי"ט ובפר"ח שם וכ"כ הכ"מ פי"ב מהל' עדות ובח"מ סי' ל"ד דכה"ג מיירי שם בטבח ששוחט לעצמו ומוכר לאחרים. משא"כ טבח שנמצא אחריו חלב כשעורה או אפי' כזית אע"פ ששוחט לעצמו ומוכר לאחרים אין לדונו כמזיד בפעם ראשון משום דאין בזה חימוד ממון דעבור השעורה חלב אין מקבל מעות יתירים כלל וכן אפי' עבור כזית לכך דיינינן לי' כפושע ולכך אין תשובתו חמורה כ"כ ודי לו בהעברה על חדש כנלע"ד דעת ראבי"ה. ועי' שו"ת שארית יוסף סי' כ"ב דמ"מ חמור מהשו"ב לאחרים ממש אך לא חמור כההיא דפז"ב. וכ"מ בהרמב"ם ה' מ"א דגבי חלב כשעורה לא הזכיר התשו' דפז"ב (כמו) גבי יצתה טריפה כו' והיינו מה"ט. ועי' בחי' הר"ן פז"ב ובר"ן פג"ה דמשמע ג"כ שמחלק ביניהם והקיל יותר בפושע שא"צ רק קבלות ד"ח מיהו אנן נקטינן כראבי"ה וכ"מ דעת הרשב"א כמ"ש כאאזמו"ר הגאון נ"ע בי"ד סי' ב'. ונ"ד נמי ודאי אין לו הנאה וחימוד ממון כלל ממה שהחליף פרשיותיה הלכך אע"פ שהי' עושה ומוכר לאחרים אין לדונו כמזיד וסגי לי' בהעברה חדש ימים. ומ"מ להשיבו אח"כ על חזקתו הראשונה לגמרי אין דעתי נוחה בזה כ"כ משום מה שכתבתם שמזמן כביר נמצאו כמה פסולין בכמה תפילין שלו והי' אמתלא שלו בזה שהי' אצלו חתנו שלמד אצלו אומנות הנ"ל ומאתו יצא זאת. וא"כ כיון שאצליכם אין מבורר שהאמת כדבריו יש לדון בזה עליו ג"כ הואיל ועכשיו הוא זה פעם שנית עכ"פ ואע"ג שגם אם פשע שתי פעמים אפשר להקל ע"י קבלת דברי חברות עם העברה הנ"ל שהרי בתשו' הרשב"א סי' כ' הביאו מהריב"ל ח"ג סי' ל"ט משמע דגם כשפשע ב"פ מהני קבד"ח אם ראינוהו דואג ומתאנח וההעברה י"ל שעולה במקום דואג כו' כמ"ש רבינו ז"ל סי' ב'. ועוי"ל דמספיקא ממי יצאו הפסולים לא מפקינן לי' מחזקתי' עי' מהריב"ל שם. ויש לדמותו לשתי כיתי עדים המכחישים זא"ז דלא מפקינן לשום א' מהם מחזקת כשרות לענין עדות ואולי ה"נ לנדון איסורין אפי' בשלו דהרי חזרת טבח לכשרותו להיות טבח עם כשרותו לעדות שוה הדין דבעי' תקנתא דפז"ב ולא מקילין טפי לענין עדות מלענין נאמנותו באיסורין אפילו בשלו. מ"מ יש לחלק אם קיבל דברי חברות בינתיים אז לא סגי' לי' העברה ואפשר קיבל הוא ג"כ. ועוי"ל דהרשב"א לא הקיל רק אם ראינוהו דואג כו' ואין לדמות כ"כ העברה דראבי"ה לראינוהו דואג שיהי' מהני אפי' בב"פ. ועוד דאתם כתבתם שנמצאו פסולין בתפילין א"כ י"ל שהי' כמה זוג תפילין כו'. הלכך לא מלאני לבי להקל אא"כ אחר חדש ימים יבחור לו איש א' בקי בחסרות ויתרות שיבדוק כל הפרשיות שיכתוב אחר כתיבתם ויהי' כשיניחם בתוך הבתים ובלעדו לא ירים ידו להניח הפרשיות בהבתים וכן במזוזות (ולענין ס"ת אין זה נצרך מאחר שמגיהים אותה אח"כ) ובזה ודאי סגי שהרי התוס' כ' במנחות (מ"ב) הא דתפילין אינן נקחין אלא מן המומחה היינו משום חסירות ויתירות אבל לעיבוד שלא לשמה ל"ח. וא"כ בנ"ד שיהי' אחר משגיח ע"ז אין להחמיר. ושוב ראיתי דגבי החליף פרשיותיה חמור מנמצא אחריו חלב כשעורה דכשעורה הוא חצי שיעור. אבל הכא התפילין פסולין מן התורה. ואין לחלק משום התם בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת דהא אפי' נמצא חשוד בטריפות הדין כן ולענין טריפות הרי נשחטה הותרה. ובחזקת היתר עומדת. ולחלק בין איסור לאו לאיסור מ"ע דתפילין ג"כ קשה לחלק דקרקפתא דלא מנח תפילין הוא פושעי ישראל בגופו ועוד חשש ברכה לבטלה בכל יום דיש כפילות האיסור ברכה לבטלה וביטול מ"ע ימים ושנים טובא חמור יותר מטריפה עי' בא"ח סי' שכ"ח ובמ"א שם סק"ט בשם הר"ן דנבלה חמור משחיטה בשבת מה"ט ועי' רפ"ק דכתובות סד"ה שאם היה. א"נ הכא כדי שלא תשב עמו באיסור כל ימיו חשו כו':

עי' חי' הר"ן סנהדרין מ"ח דמשמע דגורס תפילין נקחין מכל אדם. וזה נגד הש"ס ופוסקים ועי' בהרמב"ן במלחמות פ"ק דסוכה:

מומחה פרש"י היודע והוא כמו מומחה דשחיטה שהפי' יודע ה"ש ועי' א"ר סי' ל"ט ב' ב"ש וכ"מ בע"ז (ל"ט) גבי מומחה דתכלת עד שתיפסל כו':

עי' תשו' הרא"ש שבב"י בי"ד סי' קי"ט דבטבח שיצתה טריפה מתח"י לא שייך קבד"ח וכ"מ דעת הרמב"ם פ"י מה' שחיטה דין י"ד שהביא הפר"ח ונסתלקה בזה קושיית הר"ן בחי' פז"ב ומהריב"ל שהביא הלח"מ פי"ב מהל' עדות דבמוכר תרומה לשם חולין מהני קד"ח דז"א דלשיטתם לא מהני כלל וכ"מ להדיא בהרמב"ם פ"י מה' מטמאי משכב ומושב הלכה י'. גבי חבר שמכר כו'. עכ"מ שם דמזיד דינו כטבח שהוציא טריפה כו':