ד

וכ"ז לענין תפילין. ולענין השאילה דשאילנא קדמיכון לענין כתיבת סת"מ יש להכריע בודאי שירגיל א"ע לכתוב בשמאל כל אדם שנקל לו בה הכתיבה ובה ודאי יהי' רשאי לכתוב סת"מ לאחר שיורגל בה בלי שום פקפוק. ומקודם נעמוד על שרש דין זה. הנה בטור רסי' ל"ב וצריך שיכתוב בימינו ובב"י שהוא מסה"ת סי' ר"ה כו' אמנם גבי שחיטה כו' אבל בהגמי"י כו'. ובש"ע שם ס"ה מבואר שאין זה פסול גמור דיעבד וכ"מ בתשו' ר' יואל הלוי שבתשו' מהר"מ ב"ב סי' י"ב ובתשו' הרשב"א סי' אלף ק"כ שכ' ומהיכן משמע שכתיבה בימין אלא מסתמא כתיבה חשובה בימין בעינן שלא כלאחר יד ולא הקפידה תורה בימין עכ"ל. א"כ משמע קצת ג"כ דאין זה פסול גמור דיעבד. ומ"מ איך שיהיה. עכ"פ בשולט בשתי ידיו אם כ' בשמאלו ודאי כשר דיעבד וכמ"ש המ"א שם. וא"כ הכא אף לשיטת הררי"ח כשר דיעבד כשיכתוב בשמאלו דאף אם נאמר דחשוב כשולט בשתי ידיו בשוה ולכתחלה יש לו לכתוב בימין כל אדם מ"מ דיעבד כשכתב בשמאל כל אדם כשר להררי"ח ג"כ. וכיון דהכי הוא. והרי לפ"ד סה"ת והרא"ש וסייעתם דבתר כח תליא מילתא א"כ לדבריהם איטר גמור הוא ולא שולט בשתי ידיו. וא"כ לדבריהם צריך לכתוב דוקא בשמאלו שבה יש לו הכח. ואם כ' בימינו יש פיסול לדבריהם. וא"כ ודאי טוב והגון שיכתוב בשמאל כל אדם שהיא ימינו ג"כ וכשר דיעבד לכל הדעות ואף לכתחלה צריך לכתוב כן דוקא לפ"ד רוב הפוסקים. משיכתוב בימין כל אדם ויסמוך ע"ד הר"ר יחיאל ודעימיה מה שהוא פסול לפ"ד סה"ת והרא"ש. דאף לפ"ד הרמ"א שפסק כהררי"ח והטור היינו במקום שא"א לצאת ידי חובת שתי הדעות. דשם להררי"ח אף דיעבד לא יצא כשיעשה כדעת סה"ת. משא"כ הכא דאף לפ"ד הררי"ח אם כ' בשמאל כל אדם כשר דיעבד בלי פקפוק שהרי לפחות הוא שולט בשתי ידיו. ודאי יודה הרמ"א דיש לעשות כן אף לכתחלה כדי לחוש לדעת סה"ת והרא"ש וסייעתם מה שהרב"י בש"ע לא הכריע בין שתי הדעות כלל. ועל כיוצא בזה אמרו אין דנין אפשר משאי אפשר. דאף דשם ג"כ אפשר להניח על שתי ידיו כמש"ל זה לא אפשר לכל אדם ודוקא בחליצה אמרו כה"ג שהוא פעם אחד. ולא על דבר שנצרך להניח בכל יום כו':