ג

ובנ"ד שכותב בימינו. הנה לכאורה יש דעות הרבה ג"כ דיניח תפילין על שמאל כל אדם. ה"ה פסקי תוספות ואביו של ר"א והאגודה והסמ"ק והטור. הן אמת שראיתי לאחד מחכמי הדור שלפנינו שהכריע כשטת סה"ת והרא"ש. וכן נראה שהרי כל דברי הררי"ח הם לפי דברי ר' נתן דדריש מוקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין כו'. משא"כ לת"ק דאמר ידך זו שמאל ולמ"ד ידכה יד כהה ודאי י"ל דבכח וגבורה תליא מילתא. וכיון שגם לדברי ר' נתן אין מוכרח כלל דאזלינן בתר כתיבה כמ"ש בסה"ת. א"כ הרי סברת סה"ת והרא"ש דבכח תליא מילתא יש לה יסוד יותר. ולעומת זה ראיתי בשו"ת משכנות יעקב סי' ל"ג שרוצה להכריע כדעת הסמ"ק. ויש להשיב הרבה על דבריו במחכ"ת. דר"ל לת"ק דאמר ידך זו שמאל איטר מניח בשמאל כל אדם. ואין דבריו נראים בזה כלל דכל הפוסקים פסקו כברייתא זו. ודוחק גדול לומר דפליגי את"ק כו' ואף הסמ"ג שבטור אה"ע סי' קס"ט דס"ל דאיטר חולץ בימין כל אדם פסק כאן דאיטר מניח בימינו ומשמע ודאי דס"ל דגם להת"ק דאמר ידך זו שמאל הדין כן. שהרי הביא ד' הת"ק. והטעם י"ל משום דהכא לא כתיב שמאל בהדיא דאף דאמרינן ידך זו שמאל. מ"מ אין זה כמפורש בהדיא שמאל או מטעם אחר עכ"פ לומר דהת"ק פליג אסתמא דברייתא דאיטר מניח בימינו הוא דוחק גדול ועצום. ולפע"ד בדין זה שכותב בימינו ועושה כל מלאכתו בשמאלו היה צריך להחמיר להניח קודם התפלה על היד האחת ועם תש"ר יוכל לברך. ובשעת התפלה יניח על יד השניה ועם תש"ר לצאת י"ח שתי הדעות מאחר שהרב"י בש"ע לא הכריע בזה. וכדרך שאמרו לענין חליצת איטר דחולץ בשתיהן מספק:

אבל אם כותב גם בשמאלו כמו בימינו ורוב מעשיו בשמאלו לבד בזה לא מצינו לא בתוספות ולא במרדכי שיאמרו דה"ל כשולט בשתי ידיו. שלא אמרו כן כ"א בכותב בימינו לבד ושאר כל מעשיו בשמאלו. משא"כ הכא אף דמצד הכתיבה ה"ל שולט בשתי ידיו. מ"מ כיון דנוסף ע"ז הכח המעשה בשמאלו לבד י"ל דחשוב איטר אף להתוס' ואביו של ר"א. וגם בש"ע לא נזכר דין זה כלל כ"א במ"א סק"י מבואר דאפילו בכה"ג יש להניח רק על שמאל כל אדם. וקשה מאד לסמוך ע"ז לבד מבלי להניח מקודם גם על ימינו. ובנ"ד שהכתיבה נקל לו יותר בשמאלו מבימינו. א"כ כיון דאף בכתיבה אינו שולט בשתי ידיו בשוה כ"א יש יתרון בשמאלו ורוב מעשיו ג"כ בשמאלו לבד. א"כ י"ל שגם להמ"א חשוב איטר גמור. וראיה לזה דהא תנן לענין מומין השולט בשתי ידיו רבי פוסל וחכמים מכשירין ספ"ז דבכורות (דמ"ה ע"א) ואמרינן שם בגמרא מר (דהיינו רבי) סבר כחישותא אתחלא בימין. ומר (היינו חכמים) סבר בריאותא אתחלא בשמאל. ובודאי עד כאן לא פליגי חכמים על רבי אלא כששולט בימין כמו בשמאל שאזי י"ל דליכא שום כחישותא בימין כ"א רק בריאותא בשמאל. לא כן בנדון זה שבימין אינו עושה מעשיו כ"א בשמאלו. ואף גם הכתיבה נקל לו בשמאלו יותר מבימין. א"כ ודאי כחישותא אתחלא ליה בימין. ובריאותא בשמאל. ואף חכמים יודו בזה ולכן ה"ל כאיטר ופסול לעבודה אילו היה כהן. ולא כשולט בשתי ידיו דכשר לעבודה. וזה ברור. וכיון שכן גם לענין תפילין דינו כאיטר להניח על ימינו שהוא שמאלו. ובאמת שמגמרא זו יש ג"כ תשובה ע"ד המ"א סק"י דלעיל דאף אם כותב בשתי ידיו בשוה מ"מ אם רוב מעשיו בשמאלו לבד ודאי הי' פסול לעבודה כמו איטר גמור. וא"כ איך פסק דה"ל כשולט בשתי ידיו. ועכ"פ בנדון זה שהכתיבה נקל לו יותר בשמאל י"ל שגם להמ"א חשוב איטר. ולכן העיקר שיניח תפילין בימין כל אדם שהיא שמאלו. ומ"מ אפשר יש להחמיר להניח ג"כ קודם התפלה על שמאל כל אדם. ומה גם עד שיורגל היטב הכתיבה בשמאלו: