ה

ופריך בגמרא אי הכי תפילין נמי אי עביד ארבעה בתי ואייתי אחרינא ואנח גבייהו האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ואי עביד חמשה בתי גרוע ועומד הוא. האמר רבי זירא בית החיצון שאינו רואה את האויר (כגון שהוסיף בית חמישי עליהם בצדו או דבר אחר) פסול ור"ל דאע"ג דאמרי' האי לחודי' קאי כו' ולא שייך לפסול משום מוסיף גורע מ"מ פסול משום שהבית החיצון אינו רואה את האויר. וז"ל הרמב"ם פ"ד מהלכות ממרים ה"ג כיצד הורה להוסיף טוטפת חמישי בתפילין ויעשנה חמש טוטפות ה"ז חייב והוא שיעשה בתחלה ארבעה בתים כהלכתן ויביא חמישית וידבק בחיצון שהבית החיצון שאינו רואה את האויר תמיד פסול עכ"ל. ודבריו מבוארים דמפרש מ"ש בגמ' ואייתי אחרינא ואנח גבייהו דהיינו שדבקו בחיצון וכמ"ש ג"כ לעיל בשם מהרש"א דאם לא דבקו אין שייך לפסול משום ביה"ח שאינו רואה את האויר כו'. והנה מזה מבואר דאע"ג שדבקו עכ"ז אמרינן דלחודי' קאי ואינו חיבור לד' בתים של התפילין. רק דפסול משום שהבית החיצון אינו רואה את האויר. ואם כן לכאורה יש מזה ראי' לשטת הסוברי' דד' בתי התפילין צ"ל מעור א' דוקא לא משני או שלש עורות אף שתפרן או דבקן לא מהני. דלדבריהם מתפרש הסוגיא יפה דה"פ אי עביד ארבעה בתי מעור א' כדין ואייתי בית ה' ואנח גבייהו ר"ל שדבקו או תפרו אל הד' בתים. האי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי דתפירה ודבק לא מהני ולא הוה חיבור בבתי התפילין. ואי עביד חמשה בתי מעור א' ממש גרוע ועומד הוא אבל לשטת המ"א סי' ל"ב ס"ק נ"ב דס"ל דתפירה או דבק ג"כ מהני לשיהי' נחשב מעור א'. א"כ קשה איך אמרינן דאי אייתי אחרינא ואנח גבייהו דהיינו שדבקו בחיצון. האי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי והרי דבק הוי חיבור גמור בבתי התפילין. ואף את"ל דהמ"א יפרש ואנח גבייהו בלא דבק. מ"מ מוכרח מהש"ס דדבק ותפירה לא מהני. דאל"כ למה הוצרך לתרץ האמר ר' זירא כו' יתרץ דמיירי דעביד ארבעה בתי ואייתי אחרינא ותפרו ודבקו אליהם דהוי חיבור. ולכאורה י"ל דתולה במ"ש בהפרש שבין פי' הראב"ד לפי' התוס' דלהראב"ד אע"ג שמין הרביעי אינו בקשר ואגד הראשון של ג' מינין כ"א באגד שני אפ"ה הוי חיבור. א"כ כמ"כ הכא ראוי שיהי' חיבור אעכצ"ל דתפירה ודבק לא מהני כלל בתפילין אבל לפי' התוס' דהתם לא הוי חיבור אא"כ תחבו לתוך אגד הראשון. אבל כשהוא באגד שני לא הוי חיבור. א"כ י"ל דהכא נמי אע"ג דדבק ותפירה הוי חיבור בתפילין מ"מ הכא אמרינן האי לחודי' קאי כו' דומיא דאגד דלולב דאע"ג דלולב צריך אגד עכ"ז כשהמין הרביעי אינו באגד הראשון ממש אמרי' דלחודי' קאי. ויש לחלק דהתם מש"ה לא הוי חיבור כיון שהג' מינין אגודין בפ"ע להכי אף שאח"כ נאגד המין הרביעי עמהן ע"י אגד שני הרי ניכר הבדל ביניהן שהן אגודי' ג"כ בפ"ע ע"כ לא הוי אגד חיבור. משא"כ הכא דכך דרך דבק בתי התפילין להיות כל בית דבוק או תפור זל"ז. לכן י"ל דלהתוס' ג"כ ראוי דיהי' חיבור את"ל דתפירה ודבק מהני ומדאמרינן דהאי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי מוכרח לומר דתפירה ודבק לא מהני כלל בתפילין. ומ"מ אין זה מוכרח כ"כ די"ל דמין הרביעי אינו חיבור אא"כ הוא דוקא באגד ההכרחי לכל המינין וכדפרש"י בסוכה (דל"א ע"א) וכמש"ל שכיון שאגד זה הכרח הוא לג' המינין ובלעדו אין המצוה בשלמות ע"כ כל הנאגד עמו הוי מן המצוה. משא"כ הכא שדיבוק של בית החמישי הוא דבר בפ"ע ואינו הכרחי לד' בתים הראשונים אינו גורם חיבור וה"ל כעין אגד למ"ד לולב א"צ אגד. וא"כ אין מכאן ראי' מוכרחת דתפירה ודבק לא מהני בד' בתי התפילין. ומ"מ נראה דלפמ"ש הריטב"א בסוכה דל"א בשם הרמב"ן גבי הישן בשמיני בסוכה דלוקה ולא אמרי' דקאי לחודיה כיון שכל הימים רצופים ואין הפסק בינתיים וכמש"ל. א"כ כמ"כ ודאי בנד"ז שהחמשה בתים דבוקי' זל"ז בדבק טוב לא אמרי' דלחודי' קאי. ומדאמרי' האי לחודי' קאי עכצ"ל דדבק ותפירה לא הוי חיבור כלל גבי בתי התפילין. אמנם לשטת התוס' בסוכה (דף ל"א) דס"ל דאף היכא דאמרינן האי לחודי' קאי עכ"ז עובר בבל תוסיף וה"ט דהישן בסוכה בשמיני לוקה. א"כ לפ"ז אין ראי' דאע"ג דדבק בתפילין לא גרע מימים רצופי' דסוכה לעבור בבל תוסיף. כיון שדבק מהני בד' בתי תפילין. עכ"ז אמרי' לגבי בית ה' האי לחודיה קאי והאי לחודי' קאי מטעם הנ"ל. לענין שאינו גורע הד' בתי תפילין ויצא ידי מצות תפילין אף שעבר בבל תוסיף ולהכי הוצרך לומר משום שאין בית חיצון רואה את האויר שעי"ז גרע מצות התפילין ולא יצא ידי חובתו. אמנם כבר נת"ל שדעת התוס' כאן והר"ן בסוכה הוא דהיכא דאמרי' האי לחודי' קאי אינו עובר בבל תוסיף מדאוריי' וכמ"ש הרמב"ן א"כ הישן בשמיני בסוכה דלוקה צ"ל כיון שכל הימים רצופים לא אמרי' דקאי לחודי' כמ"ש הרמב"ן לפ"ז יש ראי' מסוגי' דכאן דדבק לא מהני כלל בבתי התפילין. ואולי יש לדחות ולומר דאע"ג שתפירה מהני בד' בתי התפילין ליחשב כעור אחד עכ"ז אם עשה ארבעה בתי התפילין מעור אחד ממש ואח"כ תפר להן בית חמישי לא הוי חיבור. דכיון שהד' הן מעור אחד ממש א"כ החמישי שהוא רק ע"י תפירה ניכר דלחודי' קאי וה"ל כמו בלולב אם אגד השלשה מינין לולב הדס וערבה בפ"ע ואח"כ עשה אגד שני לאגוד זה עם מין רביעי שי"ל דגם לר"י דאומר לולב צריך אגד אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי וכמש"ל. מפני שאין זה המין הרביעי אגוד יחד כמו שהשלשה מינין אגודין יחד. וה"נ כיון שהארבעה בתים הם מעור אחד והחמישי רק מונח אצלם ע"י תפירה אמרינן האי לחודיה קאי כו'. אך גם לפ"ז עכ"פ מוכרח מכאן שארבעה בתי תפילין צ"ל לכתחלה עכ"פ מעור אחד. ומיירי כאן שעשאן מעור אחד מש"ה הוצרכו להא דכל בית חיצון שאינו רואה את האויר כו':

קיצור. גבי תפילין מ"ש ואנח גבייהו פי' הרמב"ם שדבקן בבית הרביעי ואעפ"כ אמרינן האי לחודיה קאי וקשה כיון בבתי התפילין מהני חיבורן ע"י תפירה. א"כ כשתפר להן אח"כ בית חמישי ה"ל חיבור כמו חיבור ד' הבתים זה לזה. וכמו גבי לולב כשאגד השלשה מינין לולב הדס וערבה ואח"כ תחב מין רביעי לתוך האגד דה"ל חיבור לכ"ע. ולא אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. וא"כ מוכח מכאן דד' בתי תפילין צ"ל מעור אחד ממש ולא ע"י תפירה מש"ה מה שתפר להן בית חמישי אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. וגבי לולב אם אגד השלשה מינין ואח"כ עשה אגד שני ואגד בו אגד זה עם מין רביעי. יש ב' סברות אם לר' יהודה נפסל הלולב או לא. והכא גבי תפילין אף להאומרים דשם אינו חיבור י"ל הכא הוה חיבור כיון שבית החמישי תפור לבית הרביעי כמו ששאר הד' בתים תפורין זל"ז. כ"ש שיותר י"ל דגם גבי לולב נפסל דהא אפילו בלא אגד לא אמרינן מדרבנן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. א"כ כשאגדן כהנ"ל י"ל דלא אמרינן אף מדאורייתא האי לחודיה קאי. וא"כ מוכח מכאן דדבק וגם תפירה לא מהני בבתי התפילין דאם תפירה מהני ה"ל להעמיד כשתפרן. אלא בעינן שיהיו מעור אחד ממש. רק אפשר לדחות דסוגיא זו מיירי כשעשה הד' בתים מעור אחד ממש. אז כשתפר לו בית חמישי אמרינן האי לחודיה קאי. כיון שאין חיבורו דומה לחיבור הד' בתים. ומ"מ ג"ז דוחק דא"כ ה"ל להש"ס לתרץ דמיירי בתפילין כשהארבעה בתים מחוברים זה לזה ע"י תפירה אז כשתפר להן בית חמישי חייב. ומדלא מוקי הכי רק מטעם כל בית חיצון שאינו רואה את האויר. משמע שארבעה בתי התפילין צ"ל מעור אחד ממש ע"כ אף שתפר להן בית חמישי אמרינן האי לחודיה קאי. דתפירה אינה חיבור. ומ"מ קשה לסתור הראיה שהביא הרמ"ע בתשו' סי' ל"ח מהמשנה דמסכת כלים פי"ח משנה ח' דמשמע דתפירה הוי חיבור בד' התפילין אך עכ"פ על לכתחלה ודאי יש להחמיר שיהיו מעור אחד ממש:

אחר זמן רב ראיתי בשו"ת חתם סופר חלק א"ח ססי' ה' פסק ובבתי תפילין תפירה כשר עכ"ל משמע קצת דאפילו לכתחלה קאמר דתפירה כשר. ושם לעיל מיניה ד"ה והנה בתפילין של ראש. כתב ובמשנה פי"ח דכלים מבואר דהיו רגילין בתפילין תפורים ד' קציצות זה אצל זה כו' וכן מוכח עוד בסנהדרין (דף פ"ט ע"א) אי הכי תפילין נמי כו' ע"ש עכ"ל. הנה אדרבה מוכיח מסוגיא זו דבתפילין מהני תפירות ד' בתים זה לזה. ומפרש ואנח גבייהו היינו בדבק ולא ע"י תפירה. ולכן אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. ואינו מובן כלל דאכתי יקשה כנ"ל למה נצרך לתרץ הא אמר רבי זירא בית החיצון שאינו רואה את האויר פסול. יתרץ דמיירי בשתפר להן בית חמישי. ואפשר לומר דלשון ואנח גבייהו לא משמע ע"י תפירה כ"א ע"י דבק. אך ג"ז אינו מתורץ דהאמר בגמ' שם ואי עביד חמשה בתי גרוע ועומד הוא. וחמשה בתי ודאי עביד ע"י תפירה בתחלה לשטתו. וא"כ יתרץ דעביד תחלה ד' בתי ע"י תפירה ואח"כ תפר להן עוד בית חמישי דהשתא לא גרוע ועומד הוא כ"א כשהוסיף הבית החמישי גרע. אעכצ"ל דהגמ' ס"ל אשר ד' בתי התפילין היו מנהגן לעשות מעור אחד ממש. לכן אם הוסיף בית חמישי מעור אחר ע"י תפירה י"ל האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי מאחר שאין דומה חיבור זה של בית החמישי לחיבור הד' בתים זל"ז. לכן צ"ל דמ"מ פסל הד' בתי תפילין מחמת שאין בית החיצון רואה את האויר. ולכן דברי החתם סופר כאן אין מובנים לי. ובשמושא רבא כ' בפירוש שיעשו הד' בתים מעור אחד ממש וכן הפמ"ג באשל אברהם סי' ל"ב אות נ"ב כתב דלא מהני תפירה וצ"ל מעור אחד ממש רק כ' ודיעבד הסופרים חותכין למעלה ולמטה מחובר עכ"ל ולא הבנתי הפירוש. גם בביאורי הגאון ז"ל סעי' ל"ח ס"ק פ"ח פסק שצ"ל הד' בתים מעור אחד שלם: