ב

כ' התוס' ד"ה אי סבירא לן לולב אין צריך אגד כו' משמע אבל אי סבירא לן דצריך אגד לא אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. וה"נ אמרינן בריש לולב הגזול (דף ל"א) דקאמר רבי יהודה אין אוגדין את הלולב אלא במינו מאי טעמא דכיון דאמר רבי יהודה לולב צריך אגד אי עבדי ליה ממין אחר ה"ל ה' מינין (וכדפרש"י שם משום דקסבר לולב צריך אגד הלכך כל הנאגד עמו הוי מן המצוה ונמצא עובר על בל תוסיף אם יאגוד מין חמישי) ותימה דאמר התם (שם עמוד ב') ד' מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן. ופריך פשיטא. ומשני מהו דתימא הואיל ואמר רבי יהודה לולב צריך אגד אי מייתי מינא אחרינא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי קמ"ל. מאי קא תלי טעמא דהאי לחודיה קאי משום דלולב צריך אגד אדרבה מטעם זה יש לנו לומר יותר דאסור. ומיהו יש לומר דהתם בדמנח ליה חוץ לאגד (וכן פרש"י שם אי מייתי מינא אחרינא ולא אגיד ליה בהדיה. וכ"כ התוס' שם וי"ל דהכא מיירי בשנותן אותו חוץ לאגד לר' יהודה) אבל קשה דמשמע דמסיק (שם) לר' יהודה דלא אמר האי לחודי' וכ"ש לרבנן. (ר"ל לר' יהודה בשנותן אותו חוץ לאגד ודאי עדיף מלרבנן כשלא אגדו כלל) והכא משמע דלרבנן אמר האי לחודי' קאי וי"ל דהתם מדרבנן אסור (וכ"נ דעת הר"ן שם שכ' וז"ל דכיון דלרבנן דאמרי לולב א"צ אגד ליכא למיחש משום בל תוסיף אלא מדרבנן כו'. אכן התוס' עצמן שם תירצו בע"א דהא דקאמר כאן למ"ד א"צ אגד האי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי היינו לענין זה דאין זה כל המוסיף גורע דלעולם ידי מצוה יצא. אלא דעובר על בל תוסיף עכ"ל. והריטב"א בסוכה שם ביאר ד' התוס' דשם וז"ל ובתוספות תירצו דודאי אפילו לרבנן עובר על המין החמישי משום בל תוסיף ולגבי הא לא אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי כענין כהן עולה לדוכן ומוסיף ברכה אחת משלו והישן בשמיני בסוכה לוקה אע"ג דכל יום ויום לחודיה קאי אלא דלרבנן נהי דעובר על החמישי משום בל תוסיף לא אמרינן בשאר המינין שהוא גרוע ועומד וכיון שא"צ אגד והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי והרי קיים מצותו כראוי אלא שעובר משום בל תוסיף כו' אבל מורי נר"ו מפרש בשם רבינו הגדול ז"ל דכל היכא דאמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודי' קאי ליכא משום בל תוסיף כההיא דלעיל ודפרק אלו הן הנחנקין ולא מפקינן להו מפשטייהו ובהכי לק"מ בתקיעות של ר"ה. ומה שאמרו בכהן שעלה לדוכן והוסיף ברכה אחת משלו שעובר בבל תוסיף ולא אמרינן דכל ברכה וברכה בלחודה קיימא שאני התם שצריך פרישות כפים וכיון שהכל עושה עם פרישות כפים ה"ל כלולב דר' יהודה שהוא צריך אגד ולא אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי והישן בשמיני לא חשוב דקאי לחודיה כיון שכל הימים רצופים ואין הפסק בינתיים. והא דאמרינן הכא דאין מוסיפין עליהן אפילו לרבנן ולא אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי לאו מדאורייתא אלא מדרבנן דילמא אתי למיסרך ואפ"ה ממינו מוסיפין ואפילו מדרבנן משום נוי דבהא לא חיישינן לסירכא עכ"ל ומדבריו מוכח ג"כ כמש"ל ב' המגיד דלמ"ד לולב א"צ אגד אף שאגדו אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. דהא נתן טעם דמה"ט מוסיפין בהדס וערבה ולא חששו משום בל תוסיף משום דקי"ל כרבנן דא"צ אגד והאי לחודי' קאי כו' וגם מדרבנן לא גזרו כיון דאיכא משום נוי כו' והרי אנו נוהגין לאגוד הלולב וההדסי' והערבות ואעפ"כ מוסיפין א"ו ס"ל כמש"ל המגיד ושא"פ דלמ"ד לולב א"צ אגד אף שאגדו אמרינן האי לחודי' קאי והאי לחודיה קאי:

(למ"ד לולב א"צ אגד אין עובר משום בל תוסיף אף שאגד עמו מין חמישי דאמרינן האי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי ומ"מ מדרבנן אסור כ"ד התוס' כאן והריטב"א בסוכה פ"ג ב' הרמב"ן וכ"כ הר"ן שם. אבל התוס' שם ס"ל דעובר משום בל תוסיף אלא דנהי שהוא עובר על בל תוסיף לא אמרינן בשאר המינין שהוא גרוע ועומד):