א

סימן יא

עוד על ענין התפילין שאינן מעור אחד:

בסנהדרין (דף פ"ח ע"ב) תנן חומר בדברי סופרים מדברי תורה. האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור (דאין זו הוראה דזיל קרי בי רב הוא) חמשה טוטפות (יש שאע"פ שאין דבר זה אלא להוסיף על דברי סופרים חייב דמדרש דסופרים הוא לטטפת לטטפת לטוטפות הרי כאן ד') להוסיף על דברי סופרים חייב ובגמ' אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף (על מה שפירשו חכמים) ואם הוסיף גורע (ופוסל הראשון בתוספתו) ואין לנו אלא תפילין (שעיקרם בתורה ופירושן מדברי סופרים שהם ד' בתים ויש להוסיף חמשה או יותר ואם הוסיף גורע דקא עבר בבל תוסיף ולא עבד מצוה) ואליבא דר' יהודה (אמרה ר' אושעיא למילתיה דאמר לעיל עד דאיכא תורה ויורוך. ואית דאמר אין לנו אלא תפילין ואליבא דר' יהודה דאמר צריך להדבק במנחות בהקומץ רבה (דף ל"ד) ולא נהירא לי דההיא בתפילין של יד קאי ומתניתין טוטפות תאני והיינו דראש ועוד מדקא מקשי בסיפא אי דעבד ארבעה בתים כו' שמע מינה בשל ראש קיימין דאי בשל יד בית אחד הוא דקא הוי) וכ' מהרש"א בפירוש ואית דאמר שברש"י. וז"ל ונראה דר"ל דלמאן דאית ליה דא"צ לדבק ודאי דנימא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ולמאי דמסיק נמי דמשום פסול בית חיצון שאינו רואה אויר נגעו בה אם הוסיף בית חמישי ולא דבק אותו לא הוה מיקרי מפסיק את בית החיצון מלראות את האויר ודו"ק עכ"ל. ובמרדכי ה' תפילין בשם ר"י דכשתולה רצועה ע"ג תפלה של יד יש לחוש לפסול משום בית החיצון שאינו רואה את האויר. משמע דאע"ג דאינו מדובק יש לפסול. וזה לא כמ"ש מהרש"א בפי' ואית דאמר:

ופריך בגמרא והאיכא לולב דעיקרו מדברי תורה ופירושו מד"ס ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע. ומשני בלולב מאי סבירא לן אי סבירא לן דלולב אין צריך אגד האי לחודי' קאי (ואין זה גורע) והאי לחודיה קאי. ואי סבירא לן דלולב צריך אגד גרוע ועומד הוא (דמתחלתו לא עשה כהוגן שאגד שם תוספת מצוה ואנן בעינן גורע דהשתא שהיה מתחלתו כשר ופוסלו בתוספתו). ויש להקשות דהא גם למ"ד לולב א"צ אגד מ"מ מצוה לאגדו משום ואנוהו התנאה לפניו במצות כדאיתא בפ"ק דסוכה (די"א ע"ב). וא"כ אמאי אמרינן האי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי כיון שהם אגודים יחד באגודה אחת ודוחק לומר דמיירי בלא אגדו כלל. דכיון דמצוה לאגדו מסתמא עשו כמצוה. ולכן י"ל דמכאן ראי' לדעת המגיד משנה פ"ז מה' לולב ה"ז שכ' וז"ל אבל אם לקח עמו מין אחר לדידן דקי"ל לולב א"צ אגד לא עבר משום בל תוסיף דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי כמוזכר בסנהדרין (דפ"ח) עכ"ל. ועכצ"ל דאף אם אגד מין אחר עם הלולב לא עבר משום בל תוסיף כיון דמדינא א"צ לולב אגד כלל. א"כ אע"ג שאגדהו למצוה אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודי' קאי. וכ"כ הב"י ססי' תרנ"א בשם רבינו ירוחם כיון דקי"ל לולב א"צ אגד אפילו אגדו ביחד האי לחודיה קאי והאי לחודיה עכ"ל וכן משמע ג"כ מדברי הר"ן פרק לולב הגזול ד"ה תניא ארבע מינין שבלולב כו'. וכ"מ ג"כ בהגמי"י פ"ז מה' לולב אות י' וכ"מ מפרש"י בסוכה (דל"א סע"א) הובא לקמן בסמוך וכ"מ מדברי הריטב"א בסוכה דל"א כמ"ש לקמן:

(כ' מהרש"א דלמ"ד א"צ לדבק אם הוסיף בית חמישי ולא דבק אותו לית ביה משום בית החיצון שאינו רואה את האויר וצ"ע ממ"ש המרדכי ב' ר"י. כ' רבינו ירוחם כיון דקי"ל לולב א"צ אגד אפילו אגדו ביחד האי לחודי' קאי והאי לחודיה וכ"מ מדברי הה"מ והר"ן והגמי"י):