ה

אך בנחתך גם מן הקיבורת אע"פ שנשאר כדי הנחת תש"י. יש להסתפק לפ"ז אם חייב בתפילין דלכאו' י"ל דפטור דהא כיון שגם בהיות כל הקיבורת חייב להניח רק תש"י א' אע"פ שיש בו מקום להניח ב"ת א"כ בנשאר מקצתו (והיינו בנולד כך דאל"כ אמרי' מק"כ ככ"כ) י"ל דאינו חייב בתש"י שזהו חיוב המגיע לכל הקיבורת ודמי למקצת שה שאינו חייב בכל המתנות ככל שה שלם (מיהו יש לחלק דשאני מקצת שה דגרע מפני שכח אחר מעורב בו אלא מתוס' חולין (פ"א) הנ"ל משמע שאין זו סברא לחלק ודו"ק). אמנם מ"מ נ"ל דחייב בתפילין כי מפרש"י דחולין (דע"ט ע"ב) ד"ה בשלמא משמע דה"ט דלא מחייב רק בפלגא משום דאפשר למפלגינהו. משמע דבלא אפשר נותנין לו דין כולו וכן משמע מהתוס' שם ד"ה בין דמקצת צבי מכסי' ביו"ט כל דמו אפי' בב' דקירות משום דא"א למפלגינהו כיון שכל משהו שבו חציו דם צבי כו' ע"ש. וא"כ לפ"ז בנ"ד עכ"פ חייב בהנחת תש"י דבודאי א"א למפלגינהו. התש"י להניחם חצים. דד' טוטפות כתי'. מ"מ צ"ל דהאי מקצת צריך שיעור. וקצת ראי' מפ"ג דנדה דפליגי אי כל צורת או מצורת. וקשה הא קי"ל בכל דוכתי שה ואפי' מקצת שה בבכור וכה"ג טובא. א"כ קשה למ"ד כל צורות והרמב"ם פ' כן. וצ"ל דל"ד משום דכל דוכתי' החיוב רק המקצת והכא א"א למפלגינהו ושיהי' נחשב כולד שלם א"א אם אין כאן רק מקצת ולכן צריך שיעור ע"ש. ולפ"ז כאן בתפילין לא ידענו שיעור מקצת הקיבורת שיהי' חשוב מקצת טוב. מיהו הרשב"א פסק שם כמ"ד מצורת וכ"ד הטור יו"ד סי' קצ"ד. אלא שעדיין יש לגמגם מצד אחר דנהי שאין לפוטרו מדכתי' על ידך ובעי' דלהוי כולא יד. (חסר כאן):

והנה בתשו' רמ"א סי' קי"ז כתב איך נלמוד משה ואפילו מקצת שה גבי אותו ואת בנו הא גבי ופטר חמור תפדה בשה אין פודין אפילו בכלאים הבאים משה כשבים ושה עזים מכש"כ דלא אמרינן שה ואפילו מקצת שה עכ"ל. ויש לחלק דהיכא דבעינן הדבר למצוה בעינן כולו. ולכן גבי ופטר חמור תפדה בשה. דהשה הוא עיקר המצוה ע"כ בעינן שיהי' כולו שה. אבל גבי מתנות גבי שה דהמצוה הוא המתנות שיתן לכהן אלא שחייב ליתנם מהשה. לכן אין לומר כולה שה בעינן דלא השה הוא המצוה כ"א המתנות רק שהשה הוא החיוב שממנו צריך לקיים מצוה זו ע"כ גם כשהוא רק מקצת שה אין לפוטרו מהחיוב שעליו. דהא השה אינו עצמו המצוה כ"א הוא מכשירי מצוה והמצוה הוא המתנות ע"כ גם כשהוא מקצת שה אין לפוטרו ממכשירי מצוה. ולכן הכא לענין תפילין הרי המצוה הוא התפילין והיד הוא המכשירי מצוה שעליו יש להניח התפילין לכן גם כשיש לו מקצת יד אין לפוטרו מהמצוה דתפילין שהמצוה היא בשלמות והיד שהוא הכלי להמצוה סגי במקצת יד כ"ש וק"ו שזה המקצת יד הוא כל נושא המצוה גם כשהיד שלם מניחין התפילין רק על הקיבורת והרי היא שלם ומנין לך לומר שצריך דוקא כל היד יהי' שלם כיון דהנחת התפילין הוא על קיבורת יד. א"כ כיון אפילו במקום שצריך כולו אמרינן מקצת ככולו. כמו מקצת בתולים ככל בתולים כ"ש הכא דאין התפילין מונחים לעולם רק על זה המקצת יד לבד. וכשהוא קיים מהכ"ת לא נחייבו בתש"י. וצ"ע בתשו' הב"ח סי' קל"ה ובתשו' מהר"מ אלשיך. וע' ט"ז סי' תרמ"ט סס"ק ג' גבי אתרוג המורכב אף את"ל דמקצת ככל מ"מ ה"ל אתרוג החסר. כיון שיש בו מקצת מה שאינו אתרוג. משא"כ בנד"ז כיון שלא נתערב בהיד דבר אחר א"כ אף שהיא מקצת יד כשר כיון שנשאר הזרוע שהיא מקום הנחת תפילין: