ד

והנה אף שלשטת הרמב"ם (הג"ה. וכן לשטת התוס' עמש"ל בהג"ה. עכ"ה) אין ראי' כלל מנקטע יד העדים לענין תפילין. מ"מ יש להביא ראי' דבשהקיבורת קיימת מניח תפילין עליו וכדעת הב"ח וסייעתו שהזכרתי למעלה. והוא מסוגי' דאין לו בהן. דהא ע"כ לא פליגי ת"ק ור"א אלא באין לו בהן לגמרי דר"א ס"ל נותן על מקומו ויוצא ות"ק חולק ע"ז. אבל כשקצת מן הבהן נשאר משמע דאפי' ת"ק מודה דנותן עליו דמנ"ל לפלוגי בינייהו כולי האי וא"כ כ"ש כשהקיבורת כולה קיימת דמניח תפילין עליו דהא מקום הנחת תפילין הוא על הקיבורת לבד והוא כולו קיים ואפי' בנחתך קצת מן הקיבורת ג"כ אם נשאר בו כדי הנחת תש"י (דמקום יש בו כדי להניח ב' תפילין כדאיתא בפ' בתרא דעירובין דצ"ה) דמי למי שיש לו מקצת בהן דנותן עליו וה"נ מניח עליו תפילין. ועוד ראי' ממה ששנינו בפרק מצות חליצה (דק"א ע"א) מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה ופרש"י דמיירי בנחתך רגלו. ואף דהתם כתי' מעל רגלו והיינו השוק שהוא מעל דרגלו וי"ל דמש"ה לא קפדינן בנחתך רגלו כי מעל דרגלו קיים משא"כ הכא בתפילין דכתי' על ידך אף דהיינו על הקיבורת מ"מ כל היד נק' יד וא"כ כשאין היד בשלמות י"ל דפטור. מ"מ הרי בחליצה אם נחתך מן השוק ג"כ ונשאר בו לחלוץ חליצה כשרה כדמוכח בסיפא מן הארכובה ולמעלה חליצה פסולה. ופירש"י שנחתך רגלו מן הארכובה וחלץ מן הארכובה ולמעלה ש"מ דבחלץ מן הארכובה ולמטה דהיינו שנחתך קצת מן השוק וקצתו קיים חליצה כשרה. וכ"כ הרא"ש והטור סי' קס"ט להדיא דדוקא בנחתך שוקו סמוך לארכובה פסול. אבל כשנשאר בו כ"כ שיכול להכניס בו הסנדל ולהוציאו חליצה כשרה. אלמא דלא בעינן שיהי' כל שנק' מעל רגלו קיים רק בכדי שיתקיים החליצה. וה"נ בתפילין כשנחתך הזרוע ונשאר מן הקיבורת כדי הנחת תש"י מניח שם תפילין וכ"ש כשהקיבורת כולה קיימת ואף שהרי"ף (עיין ב"ח שם) והרמב"ם שם חולקים על רש"י וסייעתו וס"ל דנקטע פסול לחלוץ. היינו מטעם אחר משום דבעי' למדחסי' לרגלי'. ועוי"ל דהתם גרע דבעי' מעל רגלו וכשנחתך הרגל אין השוק מעל רגלו משא"כ כאן דכתי' על ידך והרי הקיבורת נק' יד וקיים (ולכך אף לפמ"ש הב"ש דגם לרש"י בנברא כך י"ל דחליצתו פסולה משום דלא הי' מעל רגלו הכא בתפילין מניח על הקיבורת אף בנברא כך דהא הוא עצמו נק' יד ואיתא ומה בכך שאינו מעל דפס היד הרי ידו שבתורה בתפילין אין ר"ל פס היד רק קיבורת. ועיין מגילה פ"ג (כ"ד) על פס ידו ה"ז דרך החיצונים כו') ועוד יש להביא ראי' לסברא זו דלא אמרי' שכיון שאין היד בשלמות פטור מתפילין אף שמקום תפילין נשאר לו. הגם דלכאורה י"ל כן משום דכתי' על ידך ובעינן שכל היד תהי' שלמה אלא כשהיד שלמה מניח תפילין בגובה שביד. אבל כשאין היד שלמה פטור. ומלבד הראיות הנז"ל בסתירת סברא זו יש עוד להביא ראי' מהא דקי"ל בכתובות (דצ"ח ע"א) דלית דחש להא דאמר ר' שמעון לא אמרי' מקצת כסף ככל כסף וכן לענין בתולה לכה"ג אמרי' התם דמקצת בתולים ככל בתולים ע"ש ובתוס' יבמות (נ"ט א') ד"ה אפי'. והא דכה"ג לא ישא את הבוגרת היינו משום דכתי' בבתולי'. משא"כ בתפילין ידך י"ל דמקצת היד ככל היד. ואין לחלק דשאני מק"כ ככל הכסף שהכסף הנשאר אינו עצם א' עם הכסף שלו כי הם גופים מחולקי' וגם הנשאר אינו מקולקל מחמת סילוק כסף שקודם לו משא"כ במקצת יד שכשנשאר מקצתו נק' יד רצוצה ומקולקלת (עי' רש"י מנחות ל"ז) ואינו חשוב להיות ככל היד הא בורכא דמקצת בתולי' יוכיחו שהפתח נפתח בבוגרות ומתקלקלי' הבתולי' לפ"ד הרמב"ן והר"ן פ"ק דכתובות שהסכימו לגי' רש"י ולא כהרי"ף וכ"כ בטוש"ע סי' ס"ח סעי' ו' ואפ"ה הוי ככל בתולי אלא שמ"מ זה אינו ראי' אלא למי שהי' ידו שלמה תחלה ואח"כ נחתך ממנו עד הקיבורת או קצת מהקיבורת ג"כ ונשאר כדי הנחת תש"י. שזה דומה למק"כ ומקצת בתולי' שמתחלה הי' כסף מלא והבתולי' שלמים ואח"כ כשנתמעטו בתולי' והכסף ונשארו מקצתן כאילו נשארו כולן אבל כשאם הי' גם לכתחלה רק מקצת לא ידעינן דחשוב ככולו וכמבואר בתוס' בחולין (דפ"ח ע"א) ובבכורות (ד"ג ע"א) דה"ט שהש"ס מדמה מק"כ ומקצת בתולי' אהדדי. ויש שא"ד דאמרי' בהו דאפי' מקצת שפ"ד ואינו מדמה אותן ע"ש דה"ט משום שמתחלה ג"כ לא הי' בשלמות רק מקצת ע"ש בתוס' שזהו תמצית הדברים. וא"כ בגידם מתולדתו אין לדמותו למק"כ ומק"ב לומר שיהי' חשוב כאילו כל היד בשלמות. ולפענ"ד יש להביא ראי' לשטת התוס' מהא דקי"ל בחולין (דף קל"ב ע"א) לענין מתנות כהונה דנוהגים בכלאים דהיינו מהולד הנולד מצבי הבא על התיישה משום דקי"ל דאמרי' שה ואפי' מקצת שה ומ"מ מסקינן בגמ' דאינו חייב רק בחצי המתנות כנגד צד השיות שבו ובאידך פלגא פטור אלמא דלא אמרי' שיהי' מקצת שה ככל שה משום דגם מעיקרו לא היו רק מקצת שה ולא דמי למק"כ ומק"ב הנ"ל. ומ"מ בנ"ד פשיטא לי' דחייב בתפילין בנשאר הקיבורת דאפי' למ"ד דמחייב בחצי המתנות לבד מ"מ מתחייב עכ"פ כנגד כל המקצת שנשאר וא"כ גבי תפילין דחיוב הנחת תפילין הוא על הקיבורת לבד. א"כ כשיש כאן הקיבורת חייב להניח תפילין ודמי כל התפילין לחצי המתנות: