יא

והנה עפ"ז יש לצדד גם לדעת המ"א בפי' דברי הרמ"א סי' כ"ז ס"ו הנז"ל דהכל תליא בכתיבה לבד ולא איכפת לן בכח וגבורה דלכאורה לפ"ז יש לומר גם כאן דהוי איטר אך ע"פ הנ"ל יש לצדד דהא עכ"פ ענין ימין ושמאל בעלמא הוא יד העומדת לימין ויד העומדת לשמאל. אלא דבתפילין ס"ל לרבינו יחיאל והטור דמניחי' ענין ימין ושמאל זה לגבי ענין דכתיבה שהיד שאינו כותב בה וכותב בחברתה היא הנק' שמאל כיון דילפינן דבעינן שמאל מוקשרתם וכתבתם כו'. וכיון שכן י"ל הבו דלא להוסיף עלה דהיינו דוקא כשיש לו פס יד ואצבעות בימין ג"כ ואעפ"כ אינו יכול לכתוב בה כלל וכותב בשמאלו אז ע"פ שני עדים אלו שבכתיבה דהיינו שני הידות דימין ושמאל דהיינו שניכר יתרון כח בכתיבה בשמאל מבימין שכותב בשמאל וגם ימינו שלמה ואעפ"כ א"י לכתוב בה לכן עי"ז מחשיבי' אנו הימין לשמאל לגבי הנחת תפילין. והשמאל לימין שיקשור בה. שהרי יד העומדת לשמאלו יש בה מעלת הימין בכתיבה כמו שבימין כותב וא"י לכתוב בשמאל. כך אצל זה להפך. משא"כ בנד"ז שחסר לו פס יד ואצבעות דימין ומחמת זה לבד א"י לכתוב בה ואילו היו לו אצבעות ודאי הי' יכול לכתוב בה שהרי יש בה כח וגבורה יותר. א"כ אף שכותב בשמאלו אין ראוי לקרותה ימין שהרי אינה דומה לשאר ימין שיש מעלת הכתיבה בה לבד אף אם השמאל שלמה משא"כ בכאן שמעלת הכתיבה שיש בה לבד הוא רק על ימין קטועה אין להכריע כ"כ שהיא ימין וכמו באין לו ימין כלל דמניח על זרוע שמאל. והיינו שחזר הדין בכה"ג לילך בתר יד העומדת לשמאל דזהו עיקר פי' שמאל בכל מקום לפ"ד הסמ"ג. ועוד שפסק המ"א ג"כ דבהרגיל לכתוב בשמאל לבד ולא בימין לא מהני אפילו לשטתו. אלמא דבעינן שמתחלת תולדתו לא יוכל לכתוב בימין והכא אף שמתחלת תולדתו הוא כן הרי אין זה רק משום חסרון האצבעות ולא מצד הכח לכתוב כו'. מיהו חילוק זה דוחק מ"מ חילוק הראשון נכון הוא. ועוד נ' לצדד לסלק חששת פי' המ"א בדעת רבינו יחיאל בנד"ז. דהא דעת הא"ז דאפילו באדם שאינו איטר והוא גידם בשמאלו דהיינו שאין לו פסת יד ואצבעות בשמאל אע"פ שיש לו זרוע וקנה שמאל פטור לגמרי מהנחת תפילין בשמאל. וגם המ"א עצמו ס"ל דמאן דדריש יד כהה לא ס"ל לרבות הגידם וא"כ פטור מהנחת תפילין. אלא דהב"ח חולק ע"ז וכן במרדכי כ' דתרתי שמעינן מיני'. וכיון דעכ"פ רמ"א חשש לדעת הא"ז. לענין שלא יברך על תש"י אלמא דס"ל דספיקא הוי. א"כ לפ"ז אף את"ל דלהמ"א בדעת רבינו יחיאל בנד"ז נחשב איטר ויד העומדת לימין נק' שמאל. הרי הוא גידם בשמאלו וא"א לו להניח תפילין על יד זו לדעת הא"ז והמ"א. וא"כ ודאי דלשטתם ג"כ יניח ביד השלמה העומדת לשמאל אף שעושה וכותב בה דלא גרע מאין לו יד ימין כלל דנתבאר לעיל דמניח ודאי בשמאל ולא פטר הא"ז מתש"י רק גידם ביד העומדת לשמאל ממש. אבל בגידם בימינו ודאי מניח בשמאלו השלמה. ואף שהאחרונים חולקי' על המ"א והסכימו לדעת הב"ח דביש לו זרוע שמאל לכ"ע מניח בשמאל. מ"מ בנד"ז הוי זה סניף לדעת המ"א עצמו. דאילו להב"ח בלא"ה פשיטא דאינו נק' איטר בנד"ז כיון דלא אזלי' בתר כתיבה דשמאל לבד אפי' לרבינו יחיאל רק גם בצירוף תשוש כח דוקא בימין. ובנד"ז יש לו כח וגבורה בימין. לכן העיקר דיניח תש"י על שמאלו השלמה. ויוכל לברך לד"ה למנהגינו שאין מברכין רק ברכה א' על תש"י ותש"ר א"כ פשיטא דאין בזה חשש ברכה לבטלה ח"ו ומ"מ לצאת מכל ספק יקרא ק"ש ג"כ כשיניח תש"י על יד ימינו הגידמי' לחוש לדעת הפמ"ג סי' תרנ"א. גם לחוש למ"ש לעיל אות ה' מדאמרינן ידך לרבות הגידם שהיא נק' יד כהה לפי שהיא רצוצה ומקולקלת א"כ נמי הך ימינו היא רצוצה ומקולקלת לכן יש סברא שיניח עליה שהיא יד כהה שלו. ע"כ נראה שצריך להניח עליה ג"כ וכדרך שפסקו באה"ע סי' קס"ט לענין חליצת איטר דחולץ בשתיהן והכא לענין תפילין אף דאיטר ממש מניח בימין כל אדם שהוא שמאלו מ"מ הכא דלא ברירא לן אם דינו כאיטר יש לו להניח בשתיהן. ונ' דיוכל ג"כ לברך מטעם הנ"ל דברכה זו קאי על תש"י ותש"ר:

גם (להמ"א בפי' ד' רמ"א סי' כ"ז ס"ו יש לצדד בנד"ז מה גם ע"פ דעת הסמ"ג. ועוד צד עפ"ד הא"ז שברמ"א סכ"ז ויניח ויברך כו'):