י

ועוד דבאמת דוחק גדול הוא לומר דלר' יוסי דאמר יד כהה וכן לר' נתן לא תליא מילתא בשמאל כלל. דהא בהדיא אמרינן ולר' יוסי החורם הנחה בשמאל מנלי' וכן ר' נתן אמר וכיון דקשירה בימין הנחה בשמאל אלמא דכ"ע ס"ל דהנחה בשמאל ממש תליא. אלא דמר יליף מהכא ומר מהכא ובשבת (דס"א) נמי אמרינן מה תפילין בשמאל. ועוד דהא אמרינן איטר מניח תפילין בימינו כו' והתניא מניח בשמאלו אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו. וצ"ל מאחר דשולט בב' ידיו אין לו יד כהה כלל א"כ למה מחוייב בתפילין לר' יוסי דקי"ל כוותי' לפ"ד הסמ"ג וברייתא דאיטר אתיא כוותיה. דהא אמרינן דלר' יוסי לא תליא מילתא בשמאל כלל כ"א ביד כהה אלא לפי שהשמאל היא כהה מניח בשמאל. וא"כ בשולט בב' ידיו שהשמאל אינה כהה כימין ממש למה יניח תפילין עליה והרי כמו לת"ק דגידם אינו מניח בימין אף שאין לו זרוע שמאל כלל ופטור לגמרי מהתפילין ה"נ בשולט בב"י שאין לו כהה יהי' פטור מן התפילין. והלבוש סי' כ"ז ס"ו תירץ וז"ל ואע"ג דליכא גביה יד כהה מוטב שיניח בשמאלו שהיא יד כהה של כל אדם עכ"ל. וצ"ע דא"כ היינו ממש בעיא דר' ירמי' ר"פ ג"ה אית ליה ולא עגיל מאי אי בתר דידיה אזלינן או בתר מיני' אזלינן ולא איפשיטא. וה"נ אית לי' שמאל ואינה יד כהה ואי בתר דידי' אזלינן הוי פטור. ואין לומר דבאמת אינו חייב כאן רק מספק דילמא בתר מיני' אזלינן. דלכאורה הכא פשיטא להפך דבתר דידי' אזלינן דאיטר יוכיח דמניח בימין העולם ואי בתר מיני' אזלי' הי' מניח בשמאל העולם כמ"ש הר"ן ר"פ ג"ה. וגם לרבי נתן קשיא דמאחר ששולט בב"י וכותב גם בשמאלו ואם כ' תפילין בשמאלו כשר עיין מ"א סי' ל"ב סק"ד. וא"כ מדוע מניח תפילין בשמאלו דוקא ולא בימינו יהי' יוצא גם אם הניח בימינו. וביותר יקשה לפמ"ש המ"א סי' כ"ז סק"י דאפילו כותב גם בשמאלו ועושה כל מלאכתו בשמאלו אפ"ה מניח בשמאלו כיון שכותב גם בימינו עכ"ל. הרי אע"ג דהשמאל יש בה בריאותא יותר מבימין שעושה בה כל מלאכתו וכותב בה משא"כ בימין אינו עושה בה מלאכתו רק שכותב בה אפ"ה מניח בשמאל דמ"מ נק' שולט בב' ידיו. הרי במעט כח שיש בימין אנו אומרים דיניח תפילין בשמאל ואת"ל דתפילין לא תליא בשמאל כלל אין לזה טעם כלל. ואין לתרץ דברייתא דשולט בב"י אתי' כר"נ וכפרש"י וסה"ת דר' נתן אזיל בתר כתיבה של רוב בני אדם. דא"כ ס"ל לר"נ כת"ק דבתפילין בעי' שמאל. ולת"ק צ"ל להסמ"ג דאפילו איטר מניח בשמאל כל אדם כמש"ל וא"כ פליגא ברייתא זו דשולט בב"י דאתיא כת"ק וכר"נ אברייתא קמייתא דאיטר ולא הועיל אביי בתירוצו כלום. וגם לל"ל כי תניא ההיא בשבב"י הא להסמ"ג אפילו באיטר מניח בשמאל כל אדם לת"ק. ואם ברייתא זו אתיא כת"ק ור"נ לא הי' לאביי לומר דמיירי בשבב"י דוקא. וא"כ ב' ברייתות אלו א"א להעמידם באוקימתא דאביי לפ"ד הסמ"ג (וכן לפ"ד הר"ן ר"פ ג"ה דמסתפק) לשום א' מהני ג' תנאי לא כת"ק ולא כר"י ולא כר"נ. דלת"ק קשיא איטר. ולר"י קשיא שבב"י וכן לר"נ. ואם ר"נ ס"ל כת"ק קשיא איטר כנ"ל. וגם בלא"ה דוחק לומר דלת"ק יהי' איטר מניח בשמאל דעלמא דהברייתא הובאה סתמא משמע שאין חולק ע"ז וכ"כ במרדכי דלא פליגי אלא משמעות דורשין כו' עד ולא משני ר' נתן או ת"ק היא ע"ש. ובתשו' ר' יואל שבתשו' מהר"מ ב"ב סי' י"ב הנז"ל משמע דמתרץ דבתפילין אזלינן בתר חשיבות כמו בלולב וכתיבה דשבת כו' ע"ש. ור"ל דהנחה צ"ל על יד האינה חשובה כמו יד כהה לר' יוסי כו'. ובשולט בב"י דמניח בשמאל כל אדם י"ל דכל ששולט גם בימין הרי היא חשובה יותר. וגם לפ"ז נצטרך לומר דת"ק דאמר ידך זו שמאל פליג באיטר. וגם קשיא דר"י ור"נ ג"כ הנחה בשמאל כנ"ל. אשר על כן נ' דר' יוסי ור' נתן ג"כ ס"ל ודאי דהנחה בשמאל ממש בעינן כמו ת"ק. רק משמעות דורשין איכא בינייהו כמ"ש המרדכי דת"ק ס"ל דידך משמע שמאל בפירוש. ור' יוסי יליף מדכתי' ידכה יד כהה. והרי ברוב בנ"א השמאל היא יד כהה א"כ כשכתוב כהה ר"ל שמאל. וכמ"ש רש"י וסה"ת לר' נתן דאמר מה כתיבה בימין כו' דר"ל בסתם בנ"א וא"כ ה"ל כאילו אמרה תורה וקשרתם בימין וממילא הנחה בשמאל ממש. והשתא א"ש הא דשבב"י מניח בשמאלו אע"ג דאין לו יד כהה. דכהה אינו מעכב כלל רק שמאל והרי היא חשובה שמאלו דהא כשר לעבודה ובעבודה בעינן נמי שמאל כדכתי' על כף הכהן השמאלית כו'. והא דאיטר מניח בימין דעלמא אף דהסמ"ג ס"ל דהיכא דהצריכה התורה ימין או שמאל בפירוש אזלי' בתר ימין ושמאל דעלמא גם באיטר כנ"ל. ולכאורה מזה ראיה לשיטת הטור אה"ע סי' קס"ט דאף היכא דבעינן ימין ממש אזלי' באיטר בתר ימין דידי'. ולכן גם לת"ק דאמר ידך זו שמאל דה"ל כאילו הזכירה התורה בתפילין שמאל בפירוש עכ"ז איטר מניח ביד העומדת לימין דהא זהו שמאלו. אמנם לדעת הסמ"ג דאע"ג דבעלמא היכא דנזכר בפירוש ימין אזלי' באיטר ג"כ בתר ימין ושמאל דעלמא. וכן לת"ק בתפילין דבעי' שמאל בפי' (ואפשר גם לת"ק דדריש ידך זו שמאל מ"מ כיון דלא נזכר בפירוש שמאל ממש רק ידך לכן באיטר מודה דיניח בימין כל אדם שאצלו זהו הנק' ידך. משא"כ גבי חליצה דיליף רגל רגל ממצורע ביבמות (דף ק"ד סע"א) ה"ל כאילו נכתב ימין בפירוש דבמצורע כתיב בהדיא בהן רגלו הימנית). אכן לר' יוסי ור' נתן אע"ג דס"ל ג"כ דבעי' שמאל ממש ושבב"י יוכיח כנ"ל. מ"מ כיון דהוציאו זה מהתורה מיד כהה או מכתיבה בימין כו' א"כ גילה לנו התורה דהכא נחשיב שמאל מה שהיא יד כהה או היד שכותב בחברתה ולא בה. ולכן באיטר אזלי' בתר ימין דידי'. ומ"מ היכא דליכא כהה וכתיבה כמו בשבב"י מניח בשמאל דהא באמת אדרבה עיקר לדבריהם ג"כ הוא הנחה בשמאל ממש רק כששייך כהה אמרינן דזהו השמאל. וכשאין זה אזלינן בתר ימין ושמאל דעלמא. ואין זה דוחק כ"כ לומר דמכהה וכתיבה ילפינן דבעי' שמאל ממש ואעפ"כ מהני הלימוד דכהה וכתיבה לומר מהו שמאל דהא כה"ג צ"ל להטור ג"כ דבאה"ע סי' קס"ט משמע דס"ל דלת"ק ג"כ איטר מניח בימינו שהוא שמאלו ואעפ"כ בא"ח סי' כ"ז פסק דבתר כתיבה אזלינן והיינו משום דס"ל דמהני דרשא דוכתבתם לידע מהו ימין ושמאל. אמנם דעת סה"ת אינו כן דפסק דלא אזלינן בתר כתיבה אפילו לר' נתן דיליף מוכתבתם כו' והטעם פשוט כיון דס"ל דלר"נ ג"כ בעי' שמאל ממש א"כ אע"ג דיליף מוכתבתם מה כתיבה בימין כו'. מ"מ כיון דהפי' מה כתיבה בימין ברוב בנ"א כו'. א"כ הפי' לומר רק דבעינן הנחה בשמאל. ומהו שמאל זהו יד שאין בה כח כדמוכח מפרק מומין אלו ולא תליא מילתא בכתיבה כלל. ופליג ודאי על סברת רבינו יחיאל והטור. (ולכאורה פליג ג"כ ע"ד הסמ"ג לענין חליצת איטר דהא ס"ל דבתפילין בעינן שמאל ממש ואעפ"כ איטר מניח בימין דעלמא וא"כ לענין חליצה ג"כ ודאי א"א לומר לדידי' דסמכינן אחליצה דימין דעלמא באיטר. מיהו אין ראי' דס"ל לגמרי כהטור בחליצה דאפשר אדרבה ס"ל כרש"י בבכורות דאיטר אין לו ימין גמור כלל ואעפ"כ איטר מניח תפילין בימין דעלמא שהיא שמאלו וכמש"ל זה לדעת רש"י. ולפ"ז י"ל בחליצה ג"כ איטר אינו חולץ ולפחות בעינן שיחלוץ בב' רגליו כדי לצאת י"ח ימין המיומנת דידי' וימין דעלמא. וכהן איטר דפסול דשם לא שייך לומר כן שיעבוד בב' ידיו או דהוה מום). ונחזור לענינו כיון דלהסמ"ג צ"ל ג"כ דבתפילין היכא דליכא יד כהה אזלינן ג"כ בתר שמאל ממש אף לר' יוסי ור' נתן דהלכתא כוותייהו. א"כ בנד"ז ה"ל ג"כ שאין כאן יד כהה. דהא יש לו כח וגבורה בימינו הגידמי' יותר מבשמאלו השלמה ואע"פ שעושה וכותב בשמאל זהו מצד שאין לו אצבעות בימין. א"כ א"א לקרות יד הימין יד כהה. דפי' כהה זהו כשהיא תש כח משא"כ הכא. לכן בכה"ג י"ל דמודו ר"י ור"נ לת"ק דאזלי' בתר שמאל ממש דהיינו רק יד העומדת לשמאל. כיון דבאמת היכא דבעינן שמאל היינו ממש יד העומדת לשמאל ולא איכפת לן בכח כלל רק הכא כשברור לנו שיד הימין היא יד כהה אזלי' בתר יד כהה להחשיב זה לשמאל. לכן אין לך בו אלא חידושו. דהיינו כשהיא ממש תש כח. משא"כ הכא דיש בה כח וגבורה ממש כשאר ימין רק שיש בה חסרון ה"ל כשולט בב' ידיו שנחתך ימינו מעט דמשום זה פשיטא דלא יחזור להתחיל [להניח] תפילין בימין כ"א בשמאל וה"נ דכוותה:

לעיל (נת' ראי' דלשטת הטור אה"ע גידם בימינו אינו איטר אמנם באמת גם לסמ"ג שם י"ל יותר דיניח תפילין ביד העומדת לשמאל דהא אדרבה הסמ"ג ס"ל דלת"ק דבעי' שמאל ממש בתר שמאל דעלמא אזלינן אף באיטר אלא דקי"ל כר' יוסי דבתפילין אזלי' בתר יד כהה. ובנד"ז דליכא כהה י"ל דר"י ור"נ מודו לת"ק דאזלי' בתר שמאל דעלמא כמו בשבב"י. ועוד דצ"ל דר"נ ור"י עצמם ס"ל ג"כ דבתפילין בעי' שמאל ושבב"י יוכיח אלא דאהני לן דרשא דיד כהה שמחשיבי' שמאל היד החלושה בכח ושאין יכולתו לכתוב בה לכן בנד"ז דלא שייך לומר כן שהרי יש לו בה כח וגבורה ואילו הי' בה אצבעות ודאי הי' יכול לכתוב בה א"כ הם ג"כ ס"ל דאזלי' בתר שמאל ממש כמו לת"ק דאזלי' בתר יד העומדת לשמאל וכמו בשולט בב' ידיו):