ז

והנה הרב הגאון ר' נחמי' מדובראוונא העיר להביא ראי' עוד לנד"ז לומר דלא חשוב איטר עי"ז מהא דתנן פרק מ"ח (דק"א) מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה מן הארכובה ולמעלה (ופרש"י שנחתכה רגלו מן הארכובה וחלץ מן הארכובה ולמעלה) חליצתו פסולה. ומפרש בגמ' טעם הפיסול משום מעל רגלו ולא מעל דמעל. והשתא תיפוק לי' דבלא"ה פסול דכיון שנחתך רגלו הימנית י"ל שא"כ ה"ל כאיטר ואין לך ימין יותר גדול מרגל השני כמ"ש מהרש"ל שם ביש"ש סי' כ"א וא"כ חלץ בשמאלו וה"ל חליצה פסולה וגם מן הארכובה ולמטה אמאי חליצתו כשרה הא ה"ל חליצה בשמאל. ואע"ג שבאמת מהרש"ל שם הביא ראי' מזה דאיטר חולץ ג"כ בימין של כל אדם כדעת הסמ"ג. מ"מ הא עכ"פ הטור וסייעתו דס"ל דאיטר חולץ בימין שלו שהוא שמאל של כל אדם ע"כ ס"ל דבנחתך רגלו לא חשוב איטר והרי דעת הטור הן י"א שהביא הרשב"א בחי' שם ור"פ ג"ה וגם דעת המרדכי נוטה לזה כמ"ש בתשו' ח"ה סי' כ"ח. וכן להר"ן וסייעתו דמספקא להו בחליצת איטר. ע"כ צ"ל דס"ל דבנחתך לא חשיב איטר דא"כ מהארכובה ולמטה אמאי חליצתו כשרה ולא בעי ג"כ חליצה ברגלו השמאלית. וגם להסמ"ג י"ל כן מדלא הביא ראי' ממשנה זו דאיטר חולץ בימין כל אדם א"ו ס"ל ג"כ דאין זה ענין לאיטר דלא כמהרש"ל. והנה אף דלפי' הרי"ף וסייעתו לא מיירי המשנה כלל מנקטע רגלו מ"מ הא ס"ל דבנקטע חליצתו פסולה בודאי כמ"ש בטוש"ע סי' קס"ט סל"ה ולד"ה חליצתו בשמאל הוי כשאר חליצה בשמאל כמ"ש הב"י שם בשם א"ח. א"כ עכצ"ל שאין זה ענין כלל לאיטר. וכן משמע בחי' הרמב"ן שם פמ"ח. מדלא העיר כלל ממשנה זו לענין חליצת איטר וכן נראה דעת רמ"א בתשו' סי' קכ"ב שכ' וראיה מחליצה דאיטר רגל ימין חולץ בשמאל לדעת מקצת הפוסקים ואפילו הכי אם נקטעה רגלו אינו חולץ כלל עכ"ל. וע"ש דראייתו זו א"צ כלל לכאורה לגוף הדין שלו אך עכ"פ מובן מדבריו דס"ל בפשיטות דאע"פ שנקטע רגלו הימנית לא חשוב איטר עי"ז. ואף שבתשו' מהרמ"ל סי' ט' ובתשו' שבו"י ח"א סי' קכ"ט תופסים דעת הסמ"ג עיקר לענין חליצה ולשטתו אין ראי' כלל משם דנחתך לא חשיב איטר דהא אפילו חשוב איטר חולץ בימין כל אדם מ"מ כיון דלשטתו ג"כ אין מוכרח עכ"פ לומר דנקטע דמי לאיטר ואדרבה י"ל דכן סברת הסמ"ג עצמו דאל"כ הי' מביא ראי' לדבריו ממשנה זו ע"ד שכ' מהרש"ל ביש"ש סי' כ"א ומדלא העיר ממשנה זו כלל עכצ"ל דס"ל ג"כ דנחתך אינו דומה כלל לאיטר וכנ"ל וכין שכן ולהטור ולהר"ן מוכח משם דנחתך לא הוי איטר א"כ ראוי לתפוס כן כ"ש שיש מגדולי האחרונים שתופסים דעת הטור עיקר כמ"ש היש"ש בשם מהר"י לוי ויתר גדולים ומהרי"ב וכ"ה בתשו' ח"ה סי' כ"ח שגדולי פוסקים ראשונים ואחרונים חולקים על הסמ"ג והכי נקטינן עכ"ל וכן האריך בזה בספר שו"ת תשואת חן סי' נ"א וז"ל ומ"ש רש"ל דאם הי' איטר חולץ בימין דידיה ק"ו נקטעה רגלו דאין לך ימין יותר גדול מרגל השני לא זכיתי להבין דבריו שאין כאן נדנוד ראיה כלל דשא"ה שהרי אמרה תורה דבעינן ימין וזה נחסר ימין שלו ואין לו לא ימין דידיה ולא דמיניה. משא"כ באיטר דיש לו ימין דידיה עכ"ל גם לקמן ית' אי"ה קצת ראי' לשטת הטור. ואין לומר דמ"מ אין ראי' משם רק ע"ז דנחתך רגלו הימני' אח"כ לא חשיב איטר רגל אבל אם נולד כך מתולדתו י"ל דחשוב איטר רגל והיינו טעמא דבנחתך אח"כ כיון שכבר הורגל להקדים לעקור רגלו הימנית תחלה לכן אף כשנחתך קצת ממנה מ"מ מקדים עקירתה. אך מ"מ גם לו יהי כן הרי בנ"ד אף שנולד כך מתולדתו חסר פסת יד ימין כיון דמ"מ יש לו כח וגבורה בימין יותר אשר ניכר מזה שהוא ימינו י"ל דודאי לא הוה איטר ולא גרע הכח וגבורה שבימין מהא דמקדים לעקור רגלו הימני' החתוכה. כ"נ נכון וברור:

ראי' (דל"ח איטר ממשנה ר"פ מ"ח מן הארכובה כו'):