ה

והנה אע"ג דבאה"ע סי' קס"ט סעי' כ"ה מבואר דנהגו כמ"ד דאיטר חולץ בשתיהן וא"כ עכצ"ל דקי"ל דיש לו ימין דאילו לרמב"ן דכ' שאין לו ימין אין לו תקנה כלל לחלוץ מ"מ הא אנן לרש"י קיימינן ולרש"י י"ל דאין לו ימין כלל. אך לכאורה ודאי גם לכ"ע הדין כן דבאין לו זרוע ימין מניח תפילין בשמאל ע' תשו' רמ"א סי' קכ"ב דאילו לא היתה לו ימין כו' ומאחר דיד ימין נשארה לו כו' דמשמע דאם נחתך ימינו ושמאלו נשאר לו מודה ת"ק דמניח בשמאלו. ובאין לו זרוע שמאל קי"ל כת"ק דפטור מן התפילין. א"כ לפ"ז עכצ"ל דבאין לו זרוע ימין לא נעשה איטר עי"ז. אכן אף את"ל דבאין לו זרוע ימין נחשב איטר הנה בנ"ד שיש לו הזרוע והקנה ימין וכפתור קטן מפסת היד ואומר שיש לו כח וגבורה יותר בזרוע וקנה ימין מביד שמאלו השלמה ואע"פ שכותב בשמאלו וגם עושה בה כל המעשים הצריכי' להעשות ע"י אצבעות מ"מ בימינו הגידמי' יש לו כח יותר ומשתמש בה ג"כ בדברי' שנעשי' בלי אצבעות. א"כ י"ל דלסה"ת דפסק דענין ימין ושמאל בכח וחלישות תליא מילתא. א"כ ה"נ כיון שיש לו כח בימין יותר היא נחשבת ימין. ואע"ג דסה"ת לא כ' כן רק בעושה שאר מלאכות של כח וגבורה בימין רק שכותב בשמאל. מ"מ אין לחלק דהעיקר לסה"ת בכח תליא מילתא ובנ"ד הרי יש לו כח בימין יותר רק שאינו יכול לעשות בה מלאכות מחסרון האצבעות וא"כ אין זה רק דפומא כאיב לה. ע' חי' הרמב"ן פמ"ח דק"ד ב' גבי אלם ואלמת התם פומייהו כאיב להו כו'. ואין לומר דאע"ג דהיא יד שבכח מ"מ היא ג"כ רצוצה ומקולקלת וה"ל יד כהה וא"כ שמאלו חשוב ימין דהא ת"ק י"ל דלא ס"ל כלל דרשא דיד כהה היינו רצוצה גם במכילתא וספרי דרשו ידכה לרבות הגידם שנותן בימין א"כ לא מפרשי ידכה היינו רצוצה כו'. ועוי"ל דלסה"ת יהי' זה עכ"פ דין שולט בשתי ידיו ול"ד כלל לאיטר דיש לו כחישות כח בימין ובריאותא בשמאל משא"כ הכא דאדרבה יש לו כח וגבורה בימין יותר רק דהיא חסירה קצת ושולט ג"כ בידו השמאל א"כ יש לו דין שולט בב' ידיו דמניח תפילין בשמאל. ובתוס' (דף ל"ז ע"א) כ' ג"כ אדם הכותב בימינו ושאר רוב מעשיו בשמאלו יש להסתפק באיזה מהן מניח תפילין ושמא יש לדמותו כשולט בשתי ידיו עכ"ל. וכ"כ באגודה שם דהוי ספק וז"ל איטר שכותב מימינו ורוב מעשיו בשמאל מסתפק ר"י היכן יניח תפילין דילמא תלוי הכל בכתיבה כדדריש וקשרתם וכתבתם עכ"ל. א"כ כמ"כ בנ"ד לסה"ת דבכח תליא מילתא ויש לו כח בימין יותר אך שעושה כל מעשיו וכותב בשמאל יש לדמותו לשולט בב' ידיו וכ' הב"י שכ"ד הרא"ש והמרדכי כדעת סה"ת דבכח תליא מילתא וכ"כ בד"מ סק"ד בשמם ועיין במרדכי שכ"ד הר"ף דבעיקר כח תליא מילתא ומשמע שם ג"כ שכ"ד ר"י שהרי כ' שם במרדכי וז"ל שאל ה"ר אלחנן את הר"ף אביו מי שאיטר לענין כתיבה לבד ולשאר מלאכות הוה ימינו (ימינו) מהו לתפילין מי ניזיל בתר כתיבה וכ"מ קצת הכא דביד שיכתוב יקשור או ניזיל בתר עיקר כחו דלא כהה הוי. והשיב דה"ל כשולט בב' ידיו ומניח בשמאל כל אדם כו' עד ומה שפי' לעיל לדמותו לשולט בב' ידיו אין נראה לר"י אלא ודאי נראה לי היכא שאין שוה בשתיהן לכח איטר גמור חשבינן ליה עכ"ל. הרי ס"ל דכתיבה אינה מעלה ומוריד נגד הכח. ודע דתשו' ר"י צ"ל שהיא על מי שאינו איטר לענין כתיבה בלבד ולשאר מלאכות בין ביד בין ברגל הוה ימינו שמאלו כדגריס בחי' אנשי שם בשם ש"י דלדעת הר"פ מניח בשמאל כל אדם משום דה"ל כשולט בב' ידיו ולר"י חשוב איטר גמור כיון שרוב כחו בשמאל ואע"פ שכותב בימין. דאילו לגי' קמא הר"פ ור"י שוין לדינא דמניח בשמאל כל אדם ועוד דא"כ לר"י אינו איטר כלל כיון דרוב כחו בימין אעכצ"ל ד' ר"י הן על דין של גירסת הש"י במרדכי. וכ"כ הרא"ש בשם סה"ת או שכותב בימין ושאר רוב מעשיו עושה בשמאל דמניח תפילין ביד תשת כח דהיינו בימין שכותב בה. אמנם הטור פוסק כרבינו יחיאל דאם הוא כותב בימינו אע"פ ששאר מלאכתו בשמאלו דינו כשאר אדם. ופי' הב"ח דלא נחלק אלא בכותב בימינו ועושה מלאכתו בשמאלו אבל אם עושה כל מלאכתו בימינו וכותב בשמאלו מודה דמניח בשמאלו. וצ"ל הטעם משום דס"ל כהר"פ שבמרדכי דבכה"ג דינו כשולט בב' ידיו. אבל המ"א כ' דר' יחיאל ס"ל דאפילו עושה כל מלאכתו בימין וכותב בשמאל מניח בימין וכ"מ קצת ממ"ש ר' יחיאל דכתיבה עיקר כו'. אמנם מ"מ מה שפסק המ"א כן צע"ג שזה נגד כל הפוסקים דלסה"ת והרא"ש ור"י ור"ף והמרדכי פשיטא דכה"ג אינו איטר כלל וגם להר"פ שבמרדכי דינו כשולט בב' ידיו. וגם בטור אינו מבואר דכה"ג דינו כאיטר ואיך נניח כל אלו הפוסקי' נגד דעת ר' יחיאל מה גם שד' רי"ח ג"כ אינו מפורשי' כן כ"כ בביאור. וגם לפמ"ש האגודה דר"י מסתפק דילמא כתיבה עיקר י"ל שלא כ"כ אלא בכותב בימינו ואף את"ל דה"ה בכותב בשמאלו מסתפק ר"י שמא כתיבה עיקר והוי איטר מ"מ כיון דזהו ספק נ' לומר דמספק יש להניח בשמאל כל אדם דיד זו מוחזקת יותר לענין תפילין כש"כ דלרוב פוסקי' פשיטא להו דלא בכתיבה תליא כנ"ל. והנה לפ"ד הב"ח בהטור דלא נחלק אלא בכותב בימינו כו' א"כ כיון דהכתיבה מהני לומר על ימין שהוא ימין אע"ג דאשמאל לא מהני כלל הכתיבה. א"כ כמ"כ י"ל בנד"ז הכח והגבורה שיש לו בימין יותר מבשמאל מהני לומר דהוי ימין ויהי' כדין שולט בב' ידיו ומניח תפילין בשמאלו שהוא שמאל כל אדם. דהא הב"ח פי' דרבינו יחיאל ס"ל דתרווייהו בעינן שהימין תהא כהה והכתיבה תהא בשמאל כל אדם אז מניח בימין כל אדם כו'. א"כ ס"ל דעת סה"ת דאינו נק' איטר אא"כ הימין תש כח ומוסיף עליו דגם בזה עדיין לא נק' איטר עד שתהא ג"כ הכתיבה בשמאל. וא"כ בנד"ז שיש לו כח וגבורה בימין יותר אינו נק' איטר וכמש"ל לסה"ת רק לפי' המ"א ברבינו יחיאל י"ל דדינו כאיטר ואף גם לדבריו יש לצדד בדוחק ולומר כמש"ל לדעת רש"י גבי אין לו זרוע ימין שאינו נחשב איטר. וכך י"ל ג"כ לרבינו יחיאל דדוקא אם הי' לו פסת יד ימין והאצבעות עד שיוכל לכתוב בה ואעפ"כ הי' כותב בשמאל אז נק' השמאל ימין לפי שיש לה יתרון שבימין א"י לכתוב ובה כותב משא"כ כשמה שאינו כותב בימין זהו מפני חסרון האצבעות א"כ אין יתרון כ"כ לשמאל על הימין דימין פומא כאיב לה משא"כ בשמאל והוי כשולט בב' ידיו כיון דבימין יש לו ג"כ כח וגבורה. או יש לדמות זה להרגיל לכתוב בשמאל ולא בימין דמודה המ"א להורות כהב"ח. ולכן נ' דעיקר הנחת תפילין צ"ל על ידו השמאלו השלמה:

באה"ע (סי' קס"ט משמע דאיטר יש לו ימין. ועוד בנ"ד שיש לו כח וגבורה יותר בימין י"ל לסה"ת והרא"ש ור"ף ור"י שבמרדכי דינו כאינו איטר כלל או לפחות ה"ל כשולט בב' ידיו. וגם לפי' הב"ח בהטור י"ל דדינו כשולט בשתי ידיו אכן לדעת המ"א בהטוש"ע י"ל דדינו כאיטר ומ"מ אינו מוכרח גם לפ"ז):