ד

ת"ר איטר ברש"י ד"ה איטר. הואיל ורב כחו בשמאלו. קשה אליבא דמאן מהנך ג' תנאי דלעיל פרש"י כאן אם לת"ק הרי המרדכי בשם ר"י כ' דלת"ק אף איטר מניח בשמאל של כל אדם. וכן ראיתי שתופס בפשיטות אחד מחכמי זמנינו בשו"ת משכנות יעקב חא"ח סי' ל"ג שמוכרח לומר כן לת"ק לפ"ד הסמ"ג באה"ע סי' קס"ט. וא"כ לדבריו אם רש"י מפרש כן לת"ק נצטרך לומר דס"ל לרש"י בפשיטות כדעת הטור באה"ע וזה דוחק קצת. ואדרבה בבכורות ספ"ו (דמ"ה ע"ב) דפרש"י דטעמא דאיטר פסול לעבודה משום כ"מ שנאמר אצבע ובהן אינו אלא ימין וקשה ומה בכך הרי באיטר שמאלו זהו ימינו וא"כ יש לו ימין. א"ו צ"ל דס"ל בענין עבודה עכ"פ כהסמ"ג דהיכא שהצריכה התורה ימין בעינן ימין ממש אלא דבעינן ג"כ שיהי' כחו בימינו וכיון דימין ממש בעינן איטר ימין אין לו ימין דבימין של כל אדם אין לו כח. וכיון שכן לת"ק דאמר ידך זו שמאל כיון דה"ל כמפרש שמאלו איך יניח על ימין כל אדם. ואם לר' נתן הא ס"ל להתוספות דבתר כתיבה אזלינן וכן דעת הסמ"ק והרי"ח ונצטרך לומר דרק למ"ד יד כהה פרש"י כן וזה דוחק. א"ו נראה דרש"י פי' לכ"ע כן דדוקא גבי עבודה בעינן ימין גמור וא"ל אינו עובד. משא"כ הכא לענין תפילין שנפטור אותו ממצות תפילין מחמת שאין לו שמאל גמור זה אי אפשר וסגי במקצת שמאל. וכהא דאמרינן שה ואפילו מקצת שה וכדאיתא בחולין פרק אותו ואת בנו (דע"ט) וכן בכתובות פי"א (דצ"ח ע"א) קי"ל מקצת כסף ככל כסף וכן מקצת בתולים ככל בתולים. וע' בט"ז בא"ח סי' תרמ"ט סס"ק ג' ובתשו' הב"ח סי' קל"ה. וא"כ גם זה האיטר יד ימין של כל אדם אצלו ודאי היא מקצת שמאל עכ"פ מאחר שאין לו בה כח וגבורה כמו יד ימין ממש ויד שמאל של כל אדם אצלו היא ודאי מקצת ימין עכ"פ מאחר שיש לו בה כח וגבורה כמו בימין ממש. ואף שאינה כולה ימין לפי שעומדת לצד שמאל מ"מ נק' מקצת ימין עכ"פ וכן ימין של כל אדם אף שאינו כולו שמאל כיון שהיא בימין מ"מ נק' מקצת שמאל עכ"פ כיון שהיא התשוש כח ולכן מניח בה תפילין. ואין לומר נימא איפכא דמניח תפילין בשמאל של כל אדם שהרי היא ג"כ מקצת שמאל כיון שעומדת לשמאלו ולכן פסול בה לעבודה כנ"ל ע"ז יש להשיב דמ"מ ענין הכח ותשוש כח זהו עיקר יותר בענין ימין ושמאל מענין הצד ימין וצד שמאל שסתם ימין הוא יד שבכח וכמ"ש ימינך ה' נאדרי בכח. וכן שמאל היא תש כח אף למאן דלא דריש כאן יד כהה. ולכן באיטר יד ימין של כל אדם יש בה יותר הרבה ענין שמאל וכן להפך יד שמאלו יש בה יותר הרבה ענין ימין ממה שיש בה ענין שמאל ולכן מניח תפילין בימין כל אדם דוקא שהיא שמאלו. אף שאינה שמאל גמור. כשמאל דכל אדם שאינו איטר ולא גרע מהא דשה אפילו מקצת שה. והכא אדרבה רובן שמאל. ולא מקצת. ושמאלו רובו ימין והנה רובו ככולו ולכן אם יניח על שמאל כל אדם לא יצא י"ח. ואף שבתשו' רמ"א סי' קט"ז השיב בענין האתרוגים המורכבים דלא סמכינן ע"ז לומר דמקצת אתרוג ככל אתרוג והביא ראי' ממ"ש התוספות בחולין פרק כסוי הדם (דפ"ח ע"א) ד"ה ור' יהודה. וגבי עבודה י"ל דבעינן כולו ימין וכמו דסברי רבנן לענין בכור עד דאיכא כוליה בכור הרי טעמו דלחומרא אמרינן כן דשה אפי' מקצת שה ולא לקולא להכשיר האתרוגים המורכבים ומ"מ הכא לענין תפילין לחומרא הוא לחייבו בתפילין וגם אפילו לקולא משמע שם דבדוחק גדול סמכינן ע"ז וע' תשו' שבו"י ח"א סי' ל"ו בשם הש"ך. כש"כ הכא דעדיף טובא ממקצת לכן נראה דאפי' לת"ק דאומר ידך זו שמאל א"ש הברייתא. ע"כ פרש"י שפיר הואיל ורוב כחו בשמאלו דמחמת זה דוקא חשוב ימין שזה אמיתת מעלת הימין וגם לר' נתן דדריש וקשרתם וכתבתם ג"כ היינו לומר דבעינן ימין ומהו ימין היינו יד שבכח ולא תליא כלל בכתיבה דידי' כ"א מוכתבתם ילפינן דבעינן ימין משום דרוב בני אדם כותבין בימין ואחר שלמדנו דבעינן ימין הנה מהו ימין באיטר זהו היד שבכח אצלו והיא שמאלו. ולכן כמ"כ לענין חליצה שפיר ס"ל להטור דחולץ בשמאלו לבד שהוא ימינו ואף דאינו כולו ימין מ"מ עדיף ממקצת שה ככל שה ולהסמ"ג שם דס"ל להפך צ"ל ג"כ הטעם דמקצת ימין ככל ימין ועמש"ל דע"כ להסמ"ג צריך לחלק בין תפילין לחליצה. והנה בין להטור בין להסמ"ג עכצ"ל דלא ס"ל מ"ש הר"ן והרשב"א ר"פ ג"ה לדמות ימין ושמאל דאיטר לבעיא דר' ירמי' שם (דצ"ב ע"ב) אי בתר דידי' אזלינן אי בתר מיניה אזלינן דלהר"ן צריך לחלוץ בשתיהן. משא"כ להטור ולהסמ"ג. והטעם נראה עפמ"ש לעיל דהכא באיטר ע"כ שמאלו שיש בה כח וגבורה ה"ל כמו מקצת ימין או רובו ככולו. וא"כ לא דמי כלל להא דר' ירמי' גבי אית לי' לבהמה ולא עגיל דשם הא לית לי' כלל לבהמה העיגול של הכף. אבל הכא באיטר הרי יש לו ממש ב' ידים בא' יש כח וגבורה ובא' תשש כח רק שמוחלפת השיטה בו. א"כ אין דומה כלל ללית לי' ימין דהא אית לי' רק שהחליף ושינה מקומו. וא"כ בכה"ג ס"ל להטור דפשיטא דבתר דידי' אזלינן דלא גרע ממקצת שה ככל שה. משא"כ בבהמה כשלא עגיל לית לי' אפילו מקצת מהעגיל. ולהסמ"ג ס"ל להפך ג"כ בפשיטות דהא דאית לי' רגל לימין כל אדם אף שאין לו בה כח כ"כ ה"ל כמקצת שה ככל שה: