א

סימן א

דין שיהיו לנט"י שחרית מים הכשרים לנט"י במ"ש בסידור גם צריך ליזהר אפילו לעכב שיהיו מים הכשרים לנט"י לסעודה כו':

עיין תשובת הרשב"א ח"א סי' קצ"א במ"ש אלא שיש לי קצת דמדומי ראיה לחייב הנטילה בכלי בשחר ממ"ש בפרק כל הבשר (דק"ו ע"ב) אמר רב נוטל אדם ידיו שחרית כו' ועוד אמרו בפרק היה קורא (דט"ו) אר"י הנוטל ידיו כו' מדקאמר נוטל ידיו כו' משמע לכאורה שצריך ליטול ידיו בשחר בכלי עכ"ל. וצ"ע דהא איתא בפרק הרואה (ד"ס ע"ב) כי משי ידיה לימא אקב"ו על נטילת ידים. ומדמברך ענט"י מוכרח שצריך ליטול ידיו בכלי. כמש"ש בתשו' סי' ק"צ בשם מורו הרב ז"ל שאין מברכין על הנטילה אא"כ חייב ליטול בנטילה והאיך יאמר וצונו על הנטילה והיכן צונו. וליותר יספיק לו רחיצה במים או אפילו נקיון בעפר ובצרורות כו' ולפיכך אפילו נטל ידיו בכלי אינו מברך אלא נקיון ידים אלא שאפילו לברך כלל איני רואה כו' עכ"ל. א"כ אם איתא דבשחר די ברחיצה או בנקיון עפר וצרורות. איך אמרו לימא אקב"ו ענט"י אלא מוכרח דצריך נט"י בכלי ממש:

קיצור. קושיא על תשו' הרשב"א סי' קצ"א מדוע לא הביא ראיה שבשחר צריך נט"י מהש"ס במקומו ברכות (ד"ס ע"ב):

ועב"י סי' ד' בד"ה ומשמע מדברי הרא"ש שהביא תשו' הרשב"א הנ"ל. ולא הקשה כן עליו אע"פ שבד"ה ויברך הביא הש"ס דברכות (ד"ס ע"ב) הנ"ל. וע' עוד בתשובת הרשב"א סי' תשנ"ד וסי' תקצ"ה דנטילה ע"ש כלי כו'. ועפ"ז נ' ליתן טעם למ"ש בסידור וז"ל גם צריך ליזהר אפילו לעכב שיהיו מים הכשרים לנט"י לסעודה כו' ושיבואו על ידיו מכח כלי ומכח אדם כו' עכ"ל. שזה נגד מ"ש בש"ע סי' ד' ס"ז. ולפמ"ש מאחר שמוכח מד' הרשב"א דהיכא שמברכין ענט"י היינו דוקא היכא שצריך נטילה ממש כמ"ש בתשוב' סי' תקצ"ה וסי' ק"צ וכיון שבגמרא מבואר דבשחר צריך לברך ענט"י א"כ צ"ל כדין נט"י לאכילה. ומ"ש הרב"י בשם הר"ן פכ"ה דנט"י שחרית א"צ כלי זהו משום דס"ל דמברך ענט"י אף היכא שא"צ רק רחיצה ונקיון וכדעת הראב"ד שהביא הרשב"א בתשוב' סי' ק"צ. אבל להרשב"א ומורו הרר"י אין הדין כן. ואאזמו"ר ז"ל פסק להחמיר כהרשב"א. וע' תשובת הרשב"א סי' תק"ז מוכרח דפליג על הר"ן פכ"ה. וע"ש ססי' תק"ח ואם ירצה מנקה כו' מברך ואח"כ נוטל כו':