<h3>טו ניסן, א דחג המצות</h3>

למרור וחזרת - הן הריין והן סאלאט. קידוש בעמידה. הא לחמא - ההא בצירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.

בסדר הראשון היה אאמו"ר מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט וגומרו בשעה ג-ד אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה.

אדמו"ר הזקן אמר: מיכלא דמהימנותא - לילה הראשון. מיכלא דאסותא - לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג-ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק. אבער אז די אמונה בריינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק.