א'תעא

כו', וכאותיות הדיבור היוצאים לחוץ כו', מ"מ הוא כח אלקי ממש הפועל פעולת ההתהוות ופעולת החיות כו' (וגם היא בבחי' דביקות במקורה לכן היא בבחי' חיות כו', רק שהדביקות היא בבחי' התחדשות שמתחדשת תמיד ממקורה כו' וכמ"ש במ"א באורך). וע"כ בחי' הארה הזאת הגם שבאה בבחי' התלבשות כח הפועל בנפעל וכמ"ש בראשית ברא אלקים כו', וכידוע ההפרש בין ברא לנבראו כו' (וגם שהארה זו היא בבחי' מספר כו' וכמ"ש בדרוש ויצוום ל"ח), ומ"מ אין בזה שינוי כלל וההתהוות אינו בבחי' התפעלות דהכח הפועל כו', וזהו שההתהוות גם מבחי' כח הפועל שבנפעל הוא בבחי' העלם והסתר הבורא מהנברא כו', שאם לא הי' מתעלם ומסתתר לא הי' הנברא בבחי' יש כו', הרי שההתהוות היא בדרך אין ערוך כו'. וא"כ מובן ג"כ שאינו בבחי' שינוי והתפעלות כו', ועם היות שהוא בבחי' קירוב אל היש וע"ד הרוחניות שבגשמיות בנפש האדם כו' כמשנת"ל, מ"מ אינו דומה כלל כו' כנ"ל (ועמשנת"ל בענין הפלאת התהוות יש מאין שהוא בבחי' קירוב אל היש וגם בבחי' הבדלה כו', שזהו בבחי' הארה זו שבאה בבחי'

התלבשות כח הפועל בהנפעל כו', ועמ"ש באורך בד"ה להבין ענין אוא"ס בכחך הגדול פי"א שהתהוות העשי' היא מע"ס דעשי' ובהם מלובש אוא"ס שהוא המהווה (היינו הארת בחי' המל') על ידם, ובהכלים דע"ס דעשי' שייך שינוי והתפעלות, משא"כ בהארת המל' המלובש בזה אין שום שינוי והתפעלות הגם שפועל על ידם כו', ומבאר ע"ז ענין אין קדוש כה' כו').

וזהו שאו' אתה הוא עד שלא נבה"ע אתה הוא משנבה"ע, דקאי גם על מ"ש ואתה מחי' את כולם בחי' אותיות דבר ה' שבאים בבחי' התלבשות כח הפועל בנפעל כו', גם בבחי' המדרי' שבאותיות הדבור היינו מה שדבורו של הקב"ה חשיב מעשה שזהו בחי' האותיות דמל' שבעשי' כו' (עמ"ש בד"ה שלש פעמים בשנה, רע"ח), הכל הוא בלי שינוי כלל מקודם הברי' ואחר הברי' מפני שאינו בבחי' התלבשות ותפיסא ממש כדמיון הנשמה בגוף כו', וכמש"א אין ערוך לך בעוה"ז כו' (וזאת ודאי שהפגם נוגע בבחי' המל', וכן הוא בכלל מעשה תחתונים שנוגע למעלה בבחי' מל' וכמשנת"ל בענין כהדין טיקלא דאסתחרת כו', דבאמת כן הוא גם במדרי' שלמעלה מהמל' כו' דבע"ס דאצי' מגיע הפגם בהכלים וגם בהאורות כו', והוא בבחי' יודע בבחי' התלבשות כו' וכמו שמובן בד"ה ארדה נא הנ"ל בהג"ה, וזהו מפני שהתלבש האור בבחי' כמראה אדם דמצד התלבשות זאת נוגע מעשה התחתונים, והיינו בענין התומ"צ שהן פנימיות רצונו ית', ע"כ ע"י קיום המצות ממשיכים תוס' אורות שמוסיפין כח כו' ולהיפך ח"ו כו' וכמשנת"ל, וזהו

בבחי' התלבשות בכמראה אדם דהיינו בע"ס דאצי' כו', ולמעלה מאצי' שם הוא כחשוכא כאורה כו', ומצד הפנימיות דאוא"ס מועיל תשובה כו' וכמשנת"ל. וכ"ז הוא במעשה התחתונים בעבודתם בקיום התומ"צ ובהעלאת מ"ן והמשכת מ"ד כו', אבל בענין ההתהוות אין שום שינוי והתפעלות כלל גם בהארת המל' שנעשה מקור ממש לבי"ע עד עשי' הגשמיות כו'). ובכ"ז יובן מה שההתהוות היא מאין ליש לא יש מיש כטעות הפלסופים, דמשו"ז הוקשה להם ענין השינוי וההתפעלות וגם שצ"ל בבחי' השתוות כו', דאין האמת כן כ"א שכללות ההשתל' וההתהוות היא מאין היינו מבחי' הארה לבד מן העצמות, וע"כ