א'תסו

כו', והוא נמשך אחר הפתילה דנה"א כו', דירידת הנה"א הוא לברר ולתקן את הנה"ב ולהאיר אותו עד שיתהפך חשוכא לנהורא כו', ואז ה"ה נכלל בהאור האלקי דנה"א כו' והיינו בבחי' הביטול דיחו"ע כו' (וכמשי"ת בעזה"י). דהנה בנה"א בחי' תכלית הטוב והאור האלקי שבו הוא בחי' הביטול דיחו"ע דוקא, כי הביטול דיחו"ת שזהו בחי' ד"ת הרי נק' עה"ד טו"ר שבזה גופא יש עדיין תערובות רע כו', שזהו מ"ש באגה"ק ד"ה והי' מעשה הצדקה שלום תערובות רע שבנפשו כו', והוא מפני כי בד"ת הביטול הוא בבחי' יש ומורגש וה"ז נותן מקום לתערובות רע כו', וז"ע הבחירה שכשם שיכול לבחור בטוב כן יכול לבחור בההיפך ח"ו, וכמו"כ בהמדות הבאים מזה מפני שהן במורגש בבחי' יש מי שאוהב כו' יכול להיות אהבה זרה כו' כנודע, וע"כ אין זה אמיתת הביטול, כ"א בחי' הביטול דיחו"ע זהו תכלית הטוב והוא אמיתית בחי' האלקות שבנשמה כו', ועי"ז נעשה הביטול בנה"ב בבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא כו'. וז"ע הפתילה שהוא הנה"א שהוא בבחי' ממוצע להמשיך האור להאיר את הנה"ב עד שיוכלל ג"כ בבחי' האור

האלקי דנשמה כו', ועי"ז נעשה ריבוי האור דנה"א בחי' יתרון האור שמן החשך כו', ושע"י הירידה למטה דוקא בא לבחי' אה"ר ואהבה בתענוגים כו' וכמשנת"ל בענין שחורה אני ונאוה כו'.

והנה נת"ל דנר מצוה יש בזה ג"כ ג' הענינים דשמן ופתילה ואור, ולהבין מה"ע נר מצוה ומה המה ג' ענינים הנ"ל, יש לבאר עוד משנת"ל דהנשמה בירידתה למטה עם היות שמקבלת סיוע מהמלאכים בהתבוננות דברכת יוצר כו', מ"מ הבירור והתיקון דנה"ב להאירו ולפעול בו הביטול זהו דוקא בכח עצמו של הנשמה כו', ולהבין זה מפני מה הוא בכח הנשמה דוקא, ואיך יכולה הנשמה לפעול הביטול בנה"ב שהוא בתוקף הישות דנוגה היפך הביטול לגמרי כו', ילה"ק תחלה ענין הק"ש דבפ' ראשונה או' ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו', שזהו ע"י יחוד העליון בפסוק ראשון ושני דק"ש שהוא היחוד דיחו"ע ויחו"ת בשמע וב"ש, שעי"ז אח"כ ואהבת בכל לבבך כו' (ואנשי יריחו היו כורכין את שמע שלא אמרו ב"ש והיינו שמבחי' יחו"ע באים לואהבת כו', ואין הלכה כאנשי יריחו שצ"ל ב' היחודים דיחו"ע ויחו"ת ומזה באים לבחי' האהבה להיות בכל לבבך בשני יצריך כו'). להיות ידוע דכללות מצות הק"ש הוא מצות היחוד דאלקות בבחי' יחו"ע ויחו"ת שזהו בחי' סוכ"ע וממכ"ע בד"כ כו', דיחו"ע בבחי' סוכ"ע

ויחו"ת בממכ"ע כו', וגם ליחד ולחבר ב' בחי' יחוד הנ"ל דהכל אחד כו', והו"ע יחוד קוב"ה ושכינתא שזהו יסוד כל המצות, וכמו שאו' על כל מצוה לשם יחוד קוב"ה ושכינתא כו'. והנה ב' יחודים הנ"ל בד"כ יחו"ע הוא בפסוק ראשון דק"ש, דז"ע ה' אחד שהוא יחיד ומיוחד בתכלית גם לאחר שנתהוו העולמות כמו שהוא יחיד קודם שנבראו העולמות כי הכל בטל בתכלית בלי שום מציאות כלל ואין עוד זולתו ית' כו', והוא מצד אוא"ס שלמעלה מהעולמות שלגבי מדריגה זו באמת לא יש בחי' מציאות כלל כו', ובשכמל"ו הוא בההארה המקור על העולמות שז"ע שם כבוד מלכותו כו' וכמ"ש במ"א, דלגבי מדרי' זו העולמות הן בבחי' מציאות דבר רק שהן בטלים בבחי' ביטול היש כו'. ובפרטיות ב' היחודים הנ"ל הן בפ"ר דק"ש דה' אלקינו הוא בחי' יחו"ע וה' אחד יחו"ת, וכמ"ש בכהאריז"ל דה' אלקינו הוא יחוד או"א וה' אחד יחוד זו"נ, וידוע דאו"א הן למעלה מהעולמות וכמא' אלפים שנה קדמה תורה לעולם כו', וע"כ שם הוא היחוד דיחו"ע כו', וזו"נ הן בחי' מקור לעולמות ששם הוא היחוד דיחו"ת כו'.