א'תסה

הוא בא בשכל הטבעי כו'), ובכמה משלים ודמיונות מהשגת הדברים הטבעיים וחומריים (שכ"ז מעלים על עצם האור כו', דאלו הי' השגת הנשמה בלי האמצעים האלו הי' מאיר האור האלקי בהשגתה הרבה יותר באין ערוך כו', ומ"מ הרי הנה"א משיג את הענינים החומריים ובהם וע"י משיג את הענין האלקי כו', וכשמפשיט אח"כ את הענין מהתלבשות הנ"ל מאיר לו עצם האור בזה כו'). וכמו"כ בהמדות הגם שהן מרוחקין זמ"ז בתכלית בעצם ענינם שזה חפץ באלקות וזה בחומריות, מ"מ אופן החפץ והרצון דנה"א הוא כפי אופן ההטבעה דנה"ב כו', וכמו כאשר ההטבעה הגשמיות שלו היא בהרכבת בחי' מדת החסד תהי' כמו"כ עבודתו לה' ג"כ בבחי' החסד כו' וכמ"ש במ"א, ומפני שהכחות דנה"א מלובשים בכחות דנה"ב ע"כ בהשגה והתבוננות דנה"א יפעול זאת שגם הנה"ב בשכלו הטבעי יבין את הענין האלקי (ואין זה רק מה שהנה"א מבין את הענין האלקי בהתלבשות בשכל הטבעי, כ"א שמשתדל ומתעסק עם השכל הטבעי דנה"ב שיבין ג"כ את הענין ויונח אצלו בטוב כו'). וכאשר גם השכל הטבעי מבין ומשיג את הענין האלקי אזי בהתפעלות המדות דנה"א באהבה ברשפי אש תתלהב ותתלהט גם בנה"ב באהבה כו'.

וכך הוא סדר ודרך העבודה בבירור ותיקון דנה"ב באופן כזה דוקא שהשכל דנה"ב יבין וישיג אלקות, ואז דוקא בהתעוררות המדות דנה"א מתפעל גם הנה"ב באהבה לאלקות כו', אבל אם לא יהי' השגת השכל הטבעי שיבין את הענין, גם אם השכל דנה"א מבין ומשיג ומתבונן בזה בטוב וגם מתפעל באהבה לא יפעול מאומה בהנה"ב שאינו ניזוז ממקומו כו' (ויכול להיות רק בדרך חלישות שנחלש כחו מפני גילוי האור דנה"א כו'), ואם תהי' העבודה רק במוחין היינו בהשגת אלקות ובהתפעלות שכלו ולא יהי' בהנה"א התפעלות המדות בלב כו', לא יפעול ג"כ על המדות דנה"ב גם אם משיג הענין בשכל הטבעי ג"כ, וצ"ל שניהם דוקא כו' (ויכול להיות שבזה יש יתרון בנה"ב, שהרי בנה"א הנה העבודה במוחין וגם אפי' התפעלות שכלי אין זה שייכות לפועל כמ"ש במ"א, וכמ"ש בסש"ב בדו"ר שבתבונות מוחו ותעלומות לבו גבהו מעלתן מהמעשה כו', ובנה"ב כאשר משיג בשכלו ענין אלקי והוסכם אצלו בשכלו הטוב דאלקות ה"ז פועל עליו לצאת מן החומריות שלא ירצה בענינים האלו, והוא להיות דהשכל דנה"ב הוא רק ששייך

למדות כנ"ל, וע"כ השכל והשגה שלו פועל על המדות כו', והיינו שלוקח ממנו את החיות מהענינים הגשמיים (עס נעמט בא עם צוא דעם גישמאק פון דיא ענינים החומריים), אבל בכדי להיות לו אהבה לאלקות זהו דוקא ע"י התפעלות האהבה דנה"א כו'). וזה"ע השמן שנמשך אחר הפתילה היינו בחי' השכל הטבעי דנה"ב שנמשך אחר השכל דנה"א, והיינו מה שהנה"א ממשיך אורו האלקי בשכל והשגת אלקות גם בשכל הטבעי דנה"ב, ואזי ממילא בהתעוררות האהבה דנה"א יתפעל גם הנה"ב באהבה לה' שז"ע בכל לבבך בשני יצריך כו'. וי"ל דהנה"ב בכלל נק' שמן ע"ש שרשו מבחי' התהו כו', שהרי השמן שמוציאים מאיזה דבר הוא התוכיות והעצמיות של אותו הדבר, וטפה א' מהשמן הוא כח של צלוחית גדולה מאותה הדבר עד"מ, והנה ידוע דספי' דתהו הי' בחי' הכתר של כל ספי' שזהו בחי' העצמות של הספירה כו' וכמ"ש במ"א באורך (וזהו ורב תבואות בכח שור וכמו במשקה אסענציא מערבים ממנו מעט במשקה אחרת ומתקנו כו', כמו"כ בכל בירור כח מהנה"ב מתוסף הרבה אור בנה"א כו'). וזהו שהנה"ב בכלל נק' שמן שהוא כח עצמי