א'תנט

אש שבמלאכים, הגם שיסודם הוא יסוד האש ועש"ז נק' שרפים כו', והנ"א הרי כלולה מכל היסודות כו', מ"מ יסוד האש שבנה"א הוא למעלה יותר, מפני שהנשמות הן למעלה מהמלאכים ע"כ מצד שרש נשמתם הרשפי אש שלהם ג"כ גדול יותר כו'), וכמ"ש רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף דלכאו' בגשמיות אינו מובן איך יכול להיות רעב וצמא בבת אחת שאם הוא רעב אינו צמא, אלא זהו בבחי' הרוחניות שיש אהבה שהיא כמו רעב ללחם (עמשנת"ל בענין ב' בחי' רעבון), ויש אהבה שהיא בבחי' צמאון שהיא בתוקף יותר בבחי' מס"נ כו'. וזה"ע בחי' מדבר שהוא תוקף הרצוא בבחי' מס"נ ממש, וזהו שמדבר אינו מצמיח י"ל בנפש הוא בחי' תוקף הרצוא שהוא רק בבחי' העלאה ואינו בבחי' שוב וגילוי כו' (ומ"מ מזה נעשה השוב כו' וכמשי"ת), וגם מה שאינו מצמיח דמאי פירי מצוה, ובחי' מדבר הוא למעלה מבחי' המצות וכמ"ש במדבר אשר לא ישב אדם שם, אדם הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא כו', אבל בחי' מדבר הוא למעלה מבחי' אדם להיות שזהו העלי' לבחי' כי לא אדם הוא כו'. דהנה המביא לבחי' צמאון זה הוא

ההתבוננות ג"כ בבחי' מדבר, והיינו כשמתבונן איך שכל העולמות וכל הגילוים הם בבחי' מדבר ושממה לגבי' ית' וכמ"ש לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם שמות בארץ א"ת שמות אלא שמות, דגם בחי' שמות שהן ז' שמות שאינן נמחקין הם ג"כ בבחי' שמות היינו בבחי' שממה, וכמאמר וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארון כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא, וכמו שאין ערוך הגוף לגבי הנשמה כן אין ערוך בחי' שמהן שהן הכלים לגבי אוא"ס ב"ה, וכמו"כ גם האורות הן ג"כ רק הארה לבד שבאין ערוך כלל לגבי העצמות כו', והיינו גם האורות שלמעלה מבחי' הכלים ג"כ באין ערוך, וכמא' כ"ע אע"ג דאיהו אור קדמון כו' אוכם הוא כו', והיינו שכל האורות והגילוים אפי' היותר עליונים הם כלא וכאין ממש לגבי עצמות כו'. ולזאת תכלה איליו נפש כל חי להיכלל בבחי' עצמות א"ס בחי' כי לא אדם הוא היינו שלמעלה מכל הגילוים כו', והוא בחי' אתה קדוש שלמעלה מבחי' שמך קדוש כו', והו"ע לאשתאבא בגופא דמלכא כו' כמשנת"ל.

ומה שהרצוא הנ"ל מתחדש בהנשמה דוקא בירידתה למטה הוא כי הסבה לזה הוא הריחוק שמצד הגוף ונה"ב כו', שהרי בהתלבשות זאת מתעלם אור הנשמה שבאה בהגשמה כמשנת"ל בכ"ד שאינה מאירה כלל כמו שהיתה מאירה למטה כו', ואין אדם צדיק בארץ כו' ולא יחטא חטא הוא ל' חסרון, כמו והיתי אני ובני שלמה חטאים פי' חסירים כו', והיינו חסרון מגילוי אור הנשמה כנ"ל, וגם חסרון מהעלמת הנה"ב שהרי מוכרח הוא לעניני הגוף שזה מעלים ומסתיר כו', ובפרט כשנמשך אחר עניני הגוף אפי' בענינים דקים שזה מעלים על הנשמה כו', וכמו"כ בחי' ההסתר בכלל דעולם התחתון שאינו מאיר בו גילוי אלקות והעולם עצמו מעלים ומסתיר על אלקות כו'. וזהו התחלת סבת הרצוא מהריחוק דעולם התחתון והגוף ונה"ב שלא טוב לו מאד מזה שהוא במקום הריחוק ארץ צי' ושממה שאין בו גילוי אלקות והגוף והנה"ב מעלימים ומסתירים כו', ועי"ז בא איך שגם העולמות העליונים הם באמת בבחי' צי' ושממה לגבי העצמות כו' כנ"ל. וגם י"ל כמשנת"ל דאין ערוך לך הוא בעוה"ז דוקא, דמציאות יש בהכרח שהתהוותו הוא

בדרך אין ערוך כו', ועי"ז אנו יודעים שגם האור הוא בדרך אין ערוך כו' וכמשנת"ל, וזהו שהתבוננות והשגה הנ"ל הוא שנתחדש למטה דוקא דלמעלה שאינו בבחי' יש ומציאות אינו נרגש איך שאין ערוך כו'. וי"ל דבאצי'