א'תנז

ספי' אחת פרטיות כו', ונת"ל דבאצי' כל הע"ס הן באחדות ממש (דוגמת בחי' העקודים כו'), ע"כ בע"ס דאצי' מאיר בהם אור עליון לבד בחי' האור המתלבש בתוכם כו', וכשהכלים דמל' נמשכים בבי"ע שזהו מדרי' פרטיות אינו מאיר בהם האור הזה כו' (ונת"ל שזהו בחי' סילוק ומיעוט כו'). וכמו"כ יובן בנשמות דכמו שירדו לבי"ע גם בבחי' אצי' שבבי"ע אין זה בערך כמו שהן באצי' עצמו בהיותם כלולים בבחי' פנימיות הכלים דמל' שמאיר בהם אור הקו ממש כמו שהוא באצי', וגם בחי' האור שבכללות הע"ס דאצי' כו', משא"כ כשירדו לבי"ע שגם בבחי' אצי' שבבי"ע אין האור כמו באצי' כו' כנ"ל. וידוע דבפרטיות יש נשמות דאצי' ממש וגם כמו שנמשכו בבי"ע הן בבחי' אצי' ממש וכמו נשמת משה והאבות כו' (ועמ"ש בלק"ת בהבי' דשוש אשיש), ויש נשמות דאצי' שבבי"ע ונשמות דבי"ע ממש, ושרש כולם הוא באצי' כו', וא"כ כמו"כ בכל נשמה יש בחי' אלו כמו שהיא בבחי' עיבור בבטן האם בחי' מל' (והוא בשמע"צ שהוא קליטת האור והשפע בבחי' מל', שזהו שהביטול דר"ה ויוהכ"פ דבעצם הנשמה בא בבחי' פנימיות

שיהי' הביטול הזה והו"ע בחי' יר"ע כו'), וכמו שהן בבחי' לידה באצי' וכמו שבאים באצי' שבבי"ע ובבחי' בי"ע כו' (וי"ל שהן הד' מדרי' טהורה בראת יצרת כו', דטהורה היא הוא שהנשמה היא בבחי' אין ממש בבחי' פנימיות הכלים דאצי' כו' וכמ"ש במ"א, ולפ"ז צ"ל דבראתיו היינו בחי' בריאה שבאצי' כו' וכמ"ש באגה"ק הנ"ל וכעין הכלים כו', והכלים הן בחי' בריאה שבאצי' כו', ויצרתיו הוא ההתגלות בבחי' אצי' שבבי"ע כו', ונפחת בבחי' בי"ע כו'). ונשמות הגבוהות הוא שירדו לבי"ע כמו שהן באצי' ממש או בבחי' אצי' שבבי"ע כו' (ואפשר י"ל בד"א דמה דמשה משה לא פסיק טעמא בגווייהו ואברהם אברהם פסיק טעמא כו', הוא דנשמת משה הי' למטה כמו שהוא באצי' ממש ונשמת אברהם למטה הי' בבחי' אצי' שבבי"ע כו', ולפמ"ש באד"ר דקל"ח ע"א אברהם אברהם פסיק טעמא בתראה שלים כו' צ"ל דבירידתו למטה נעשה בבחי' מרכבה לחסד דאצי', דהיינו שנתעלה נשמתו לכמו שהיא באצי' ממש, או גם להיות בבחי' התכללות ממש בע"ס דאצי' כו', וכמ"ש בס' הבהיר שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי שהחליף מקום

מדת החסד מפני שנכלל בבחי' פנימיות הכלי דבחי' החסד דאצי' כו', ומבו' בזהר שם שזהו ע"י הנסיונות כו' וזהו שאברהם קראה יראה בנסיון העקידה כו').

והנה הנשמות כשהן בבחי' עיבור בבחי' מל' נק' בנות ירושלים שבהם הוא שלימות היראה, מפני שמאיר בהם בחי' הקו מאוא"ס המאיר בע"ס דאצי' כו', ע"כ הם בבחי' שלימות היראה בבחי' ביטול במציאות כו', וכמו"כ הוא בנשמות דאצי' בכלל (גם בבחי' אצי' שבברי') להיות דאצי' הוא בחי' גילוי המהות דאלקות (וכמו געה"ע שזהו בחי' אצי' שבברי' הרי השגת הנשמות בג"ע הוא בחי' השגת המהות כו', וכמשנת"ל ההפרש בין ג"ע ועולם כו', ומ"מ בחי' זיו תורתן ועבודתן הוא למעלה הרבה מג"ע עצמו, לפי שג"ע הוא בחי' אור האצי' שהוא רק הארת הקו כו', ובפרט בחי' אצי' שבבי"ע שאין זה כמו באצי' כו' כנ"ל ובד"כ הוא גילוי מהות הזיו כו', וע"י תומ"צ נמשך מהות העצם כו' וכמשנת"ל), וע"כ הם בבחי' בנות ירושלים בבחי' שלימות היראה כו' (ועמ"ש על מאה"ז חיי שרה דקל"ב ע"א בענין והנה רבקה יוצאת דנשמות הגבוהות הכללי' שהן בבחי' מרכבה הנה בהעלאת מ"ן שלהם ה"ה נכללים ממש בבחי' מל' ובהם ממש הוא היחוד היינו שמאיר בהם בחי' שם מ"ה דאצי' כו'). אבל כמו שירדה הנשמה