א'תנה

המאיר בעצם כו', רק בירידתם למטה צריכים סיוע מהמלאכים ועי"ז יאירו אורם כו'. והנה נת"ל דהמשל דאור הראי' הוא בבחי' מל' דעשי' ויש בזה גילוי אור עליון יותר מבעולם הברי' כו', היינו כנ"ל שזהו בבחי' הנשמה כמו שירדה למטה ונתלבשה בגוף ונה"ב כו'. והענין הוא דהנה מ"ש יצרנו כאישון עינו הנה אישון העין הוא השחור שבעין, דעיקר הראי' הוא מהשחור שבעין דוקא וכדאי' במד"ר אמור פל"א הגלגל הזה של עין אין אדם רואה מתוך הלבן שיש בו אלא מתוך השחור כו' מתוך חשיכה בראתי לך אורה כו', והיינו דהתגלות הכחות עצמיים דנשמה הוא ע"י הנה"ב כו'. דהנה הנשמה שרשה מעצמות אוא"ס והיא אלקות בעצם מציאותה כו' וכמשנת"ל באורך, ולכן הנשמה דוקא ירדה לברר ולתקן הנה"ב מפני שהוא עצמיות כו', היינו שהיא מבחי' עצמות אלקות והיא אלקות בעצם ע"כ בכוחו ויכולתה לתקן הנפש הבהמית וכל הדברים התחתונים, שאין זה בכח המלאכים שהם נבראים לבד כו', ומשו"ז יש בנשמה הכח לאשתאבא בגופא דמלכא באה"ר ובאהבה בתענוגים מצד שרשה ומקורה (שזהו עיקר מציאותה כו'), ולא נשתנית

בעצם מהותה גם בירידתה בהשתל' כו'. אך כ"ז הוא בה בהעלם, וכמו שהנשמה היא למעלה הגם שהיא בהשגה גדולה באלקות ובאהוי"ר כו', מ"מ אין בה בחי' אה"ר ואהב"ת כו', והראי' שהרי הנשמות למעלה אפי' נשמות דאצי' הם מרוחקין מהקו כו' (וצ"ע ממ"ש בסש"ב פל"ז לא יגיע למעלת דבקותו בה' כו', וצ"ל דמ"מ אין זה ענין לאשתאבא בגופא דמלכא שזה נעשה בעוה"ז דוקא כו' ועמ"ש בלק"ת ד"ה במדב"ס באה"מ), וע"י הבירור דנה"ב מתגלה בה בחי' כחות העצמיים שלה בבחי' אה"ר ואהב"ת כו'.

וביאור הענין הוא דהנה כתי' שחורה אני ונאוה בנות ירושלים וידוע שזהו מאמר כנס"י היינו הנשמות המלובשות בגוף להנשמה כמו שהיא למעלה, דהגם ששחורה אני מחמת הגוף ונה"ב שמעלים על אור ה' וקדושתו ומ"מ ונאוה כו', דהנה הנשמות כמו שהן למעלה נק' בנות ירושלים פי' ירושלים הוא יראה שלם, וכדאי' במד"ר וירא פנ"ו אברהם קרא אותו יראה כו', שם קרא אותו שלם אמר הקב"ה כו' הריני קורא אותו ירושלם כמו שקראו אותו שניהם יראה שלם ירושלם (ובמת"כ יראה גימט' שלו ירו), וכמ"ש התוס' בתענית דט"ז א' שלכן אין נותנים יו"ד בתי' ירושלם אחר הלמ"ד, וענין יראה שלם היינו בחי' שלימות היראה והוא להיות בבחי' ביטול בתכלית כו', וכידוע דעיקר הביטול הוא ביראה דוקא דאהבה הוא בבחי' יש מי שאוהב כו', שהרי ענין האהבה הוא שחפץ בהגילוי מפני שקרבת אלקים לו טוב כו', דהיינו שיש לו בחי' טוב טעם ותענוג באלקות ומשו"ז חפץ הוא בגילוי אלקות שיאיר בנפשו ובעולם כו', וה"ז שחפץ ורוצה דבר לעצמו כו', ובד"כ ענין האהבה הוא שרוצה באיזה דבר כו' ה"ז בחי'

יש כו'. משא"כ ענין היראה הוא בחי' ביטול עצמו ומהותו כו', דגם ביר"ת שהיא בבחי' יש מי שירא שלא נתבטל בזה כל מציאותו כו' מ"מ ה"ז בבחי' ביטול היש כו', ושלימות היראה י"ל הכוונה על בחי' יר"ע שהיא בבחי' ביטול במציאות. וזהו שאברהם קרא אותו יראה דהפי' הוא ראי' שע"י ראיית המהות נעשה בחי' ביטול במציאות כו', וזהו דיר"ע הוא בחכ' שהיא בחי' ראי' כו' (וז"ש במת"כ יראה גימט' ירו, וידוע דשם ע"ב הוא רי"ו אותיות וגבו' בגימ' רי"ו דהיינו בחי' היראה כו'), וז"ע שלימות היראה היינו בחי' הביטול במציאות הבא מבחי' ראיית המהות דאלקות כו'. והנה בנבראים לא יש בחי' היראה בשלימות, שהרי גם על המלאכים נא' ובמלאכיו ישים