א'תנ

הוא רק בדרך סיוע בלבד, שהרי הנשמה בעצם יש בה מדת האהבה והיראה וגם יש בה השגה אלקית בעצם כו', וההשגה האלקית והאהוי"ר דהנשמות ה"ה למעלה מבחי' מוחין ומדות דמלאכים, שהרי הנשמות הן מבחי' הפנימיות ומלאכים מבחי' חיצוניות, רק שהמלאכים הם רוחניים והנשמות באו בהגשמה, ע"כ צריכים סיוע מהמלאכים כו'. אמנם זה גופא שבאו בהגשמה בגוף ונה"ב הוא מפני מעלתם שהם מבחי' הפנימיות יש בכחם לתקן ולברר את הגוף והנה"ב כו', והבירור דנה"ב הוא בכח עצמן דוקא שהם המאירים את הנה"ב שז"ע נר הוי' נשמת אדם שהיא בחי' נר המאיר חשך הנה"ב וחשך העולם כו', ויכולים להאיר כ"כ עד שהחשך יהפך לאור כו' וכמשנת"ל, דכ"ז הוא בכח עצמן דוקא. שהרי הנה"ב מצד שרשו במלאכים העליונים (שזהו שרשו משמרי האופנים וגבוה מעל גבוה כו') ה"ה טבעי וגשמי שנמשך אחר החומריות כו', והנה"א הוא המאיר אותו ומתקנו ומהפכו לטוב כו', ומה שמועיל עליו ההתבוננות דביטול שרשו ומקורו (שזהו בחי' אש שלמעלה דנה"ב כו' כמשנת"ל), הנה כ"ז הוא בדרך סיוע לבד, דעיקר התיקון והביטול דנה"ב

הוא ע"י הנה"א עצמו דוקא כו'. שהרי ההתבוננות דברכת יוצר הוא שפועל הזזה לבד בנה"ב רק שזהו הזזה פנימיות (לא כמו פסוד"ז שזהו רק בחי' חקיקה מבחוץ כו'), וענין ההזזה היא שיסכים על הביטול דנה"א שלא ינגד אליו ולא יבלבלו בעבודתו כו', והיינו שפועל הביטול בנה"ב דבעת שהנה"א עובד עבודתו בתפלה ובתורה וכה"ג לא יבלבלו במח"ז ולא יהי' למונע ומעכב הן בתפלה והן בתומ"צ כו', אבל הביטול דנה"ב בבחי' יציאה ממש מן החומריות ובפרט שיהי' גם לו אהבה לאלקות זהו בק"ש דוקא בהתבוננות דה' אחד ובשכמל"ו כו' שעי"ז הוא ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו', הרי דעיקר התיקון דנה"ב הוא מהנה"א בכח עצמו דוקא כו'. וכן ההשגה והאהוי"ר דנה"א הוא בכח עצמו דוקא כו', שהרי שירת הנשמות הוא שמע ישראל כו', והיינו דהעבודה דנשמה היא בק"ש בהתבוננות דה' אחד ובשכמל"ו כו', וברכת יוצר הוא רק הקדמה לק"ש דבכדי שיהי' התעוררות הנשמה בק"ש הוא ע"י ההתבוננות תחלה בביטול דמלאכים כו', אבל ההתבוננות דק"ש זהו השגת הנשמות (גם אם ההשגה נמשך להם ע"י אמצעות המלאכים הנה

ההשגה ה"ה שהנשמה משגת) שהיא למעלה מהשגה דמלאכים כו' כמשנת"ל. וגם האהוי"ר דנשמות היא למעלה מאהוי"ר דמלאכים, דנשמות באהוי"ר שלהם באים לאשתאבא בגופא דמלכא שאין זה ביכולת המלאכים כו'. וזהו המלאכים מתעלים ע"י הנשמות כו', וכמ"ש והנה סולם מוצב כו' והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ואי' בזהר סולם דא צלותא, וכן הסולם הראו לו על עצמו (וי"ל שהרי הסולם הוא התקשרות ההשתלשלות וכמ"ש במ"א, ויעקב הוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה כו'), ושני הפירושים א' הוא דבחי' מל' דאצי' ה"ה שרש כנס"י, והוא ג"כ בחי' תפלה וכמ"ש ואני תפלה אני הוא בחי' מל' שהיא כנס"י נק' תפלה שהיא עצמה בחי' תפלה להיותה עולה למעלה, כמ"ש למען יזמרך כבוד ולא ידום נהו"ת קארי תדיר לנהורא עילאה כו' וכתי' אלקים אל דמי לך אל תחרש כו'. וזהו והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה פי' כי התפלה מתחלת בענינים תחתונים כמו בפסוד"ז וביוצ"א שמדבר מענין שירות ותשבחות המלאכים שהן בע"ג ותכלית, אבל מסיימת בדברים העליונים ביותר והוא ק"ש ביחו"ע ובשמו"ע בח"י ברכאין כו', וזהו מוצב ארצה ואח"כ וראשו מגיע השמימה כו', וכן הנשמות ירדו