א'תמז

ונמצא דמט"ט הוא רק אמצעי שע"י נמשך ההשפעה והוא למעלה מאמצעית שארי מלאכים והשרים כו', ומ"מ זהו שההמשכה היא ע"י ממוצע לא מהקב"ה מעצמו שלא ע"י ממוצע כו', וגם לא כמו בימי יהושע שהי' ג"כ ע"י מט"ט אבל במדרגתו העליונה כמו שעולה באצי' דאז הוא בטל וטפל לגמרי כו' כנ"ל, משא"כ כאשר הוא ביצי' שנפרד מבחי' האור דאצי' כו', וה"ז כמו ביחזקאל שראה את השכינה ע"י המרכבה דפני ארי' ופני שור כו'. דהנה יחזקאל ראה את המרכבה בזמן שאחר החורבן כשגלו לבבל שכינה עמהם וכמ"ש ואני בתוך הגולה כו', לפיכך ראה התלבשות בבחי' פני ארי' פני שור כו', כי בזמן שבהמק"ד קיים הי' גילוי השכינה במדרי' היותר עליונה, וכמו שהי' ראשית הגילוי לכל ישראל במ"ת דכתי' פנים בפנים דבר ה' עמכם פי' פב"פ בלי שום אמצעית והתלבשות כלל (וא"כ הי' בזמן הבית הגילוי למעלה גם מבימי יהושע, והיינו כמ"ש בע"ח שער מיעוט הירח פ"ב דבב"ר היתה המל' במדרי' הוא"ו כמו שהיתה בעת יצי"מ ועוד למעלה מזה יעו"ש, והבחיי בקונט' שבסוף הספר כ' דפנים בפנים הוא ת"ת בעטרת

כו' היינו גילוי ת"ת דז"א שזהו פנימיות ז"א כמ"ש בסי' בשער המועדים האיר בגילוי בבחי' המל', וכאשר המל' הי' במדרי' הוא"ו דהיינו שהיו שוין בקומתן לא הי' שום העלם כלל והי' מאיר בחי' פנימיות האור בגילוי כו', וכמ"ש בתו"א בפ' תרומה בל' אדמו"ר נ"ע דבמ"ת הי' שוין בקומתן וכן הי' בזה"ב. והבחיי בפ' תשא ע"פ ודבר ה' אל משה כ' דפנים בפנים הוא כענין אשר עין בעין נראה אתה ה' כו', ופי' עין בעין הוא שהעין דיחו"ע איך שלמעלה יש ולמטה כלא, מתלבש בתוך עין דיחו"ת שהוא התגלות ביטול היש, והיינו דמתוך עין דיחו"ת השיגו עין דיחו"ע כו'. ובזהר וארא דכ"ג ע"ב ואבהן הוו חמאן מגו אינון גוונין דאתגליין אינון סתימין דקיימין עלייהו, וההפרש בין משה להאבות דמשה ראה באספה"מ עצמה והיינו בחי' ז"א עצמו וכמשנת"ל שא' גופא דשמשא בעינא כו', והאבות ראו התלבשות אספה"מ באספש"מ כו', משא"כ שאר הנביאים נתנבאו בכה בחי' אספה"מ בלבד כו', והשגת נש"י בימי משה ובזמן ב"ר הי' כמו מדרי' האבות כו' כנ"ל. והרמ"ז פ' ואתחנן דרס"א א' כ' פנים בפנים התלבשות

פנים דא"א בפנים דז"א, אבל פנים אל פנים דכתי' גבי משה הוא גילוי פנים דא"א עצמו כו', וכ"ז הוא הגילוי ע"י ההתלבשות במדרי' האצי' שאין זה בחי' העלם כלל כו', וכידוע שההתלבשות במדרי' דאלקות אין זה מעלים על המדרי' המתלבשת ומהות המדרי' העליונה נמשך ומאיר כו', וכמ"ש באגה"ק בקו"א בענין ההלכות שזהו מהות ח"ע המתלבש באור הנשמה דמל' דברי' כו' וכמ"ש במ"א, וכ"ש בהתלבשות דע"ס דאצי' עצמן (לאור דא"א) כו', או בהתלבשות דבחי' המל' כמו שהיא בחי' שוין בקומתן עם הז"א כו'). ולכן כתי' וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ושומעין את הנראה, שהי' גילוי אלקות בלי שום התחלקות ריבוי המדרי' רק היו רואים גילוי כללות החיות ושפע אלקי, ואין שום פירוד ח"ו בין ראי' לשמיעה כו'.

והענין הוא שהי' גילוי בחי' אצי' ממש שזהו מ"ת שהי' גילוי אצי' ממש למטה וכמ"ש וירד ה' על ה"ס דהיינו גילוי אור האצי' כו', וזה הי' ג"כ הגילוי דבהמק"ד שז"ע צמצם שכינתו בין שני בדי הארון שזהו המשכת בחי' פנימיות האור כו' (עמ"ש בד"ה וה' הולך לפניהם רע"ח). ובאצי' לא יש התחלקות מדרי' כו', הגם שיש