א'תמד
אך הענין הוא דנש"י הרי מלובשים בגופים גשמיים ששרשם נמשך מנוגה דעשי' שמקבלים מהמרכבה דפני ארי' פני נשר כו', כידוע דשרש חיות העופות הוא מפני נשר שבמרכבה, ושרש חיות דחיות מפני ארי' שבמרכבה, ושרש חיות הבהמות מבחי' פני שור כו', והנה נפש הבהמיות שבגופים הגשמיים כלולה מכל הג' מדרי' פני ארי' פני שור ופני נשר כו', כי יש בנה"ב מבחי' בהמה ומבחי' חי' ומבחי' עוף (י"ל דזהו המדות שבאדם שגם נה"ב יש בו כל המדות, דזהו שהאדם כולל כמה פעולות שונות כמ"ש בח"פ להרמב"ם שזהו גם בנפש הטבעי ועמ"ש בלק"ת בד"ה כי תבאו דפ' נסכים, ולפ"ז צ"ל שגם בנה"ב יש יתרון על המלאכים בזה שיש בו כל המדות כו'), אלא שהמה כלולים ברוחניות דנפש המשכלת כו', כי שרש נפש האדם הוא מבחי' פני אדם שבמרכבה דעשי' שכולל הכל וכמ"ש ופני אדם לארבעתן כו'. ולזה הטעם צריך האדם להמשיך על נפשו הבהמית משרש מקור חוצבה במרכבה דעשי' פני ארי' פני נשר כו', שהן המלאכים דעשי' המשפיעים אהוי"ר כו', והוא האש של מעלה שנמשך על הנה"ב כו' וכמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה
רס"ו, כי הנה"ב מעכבת ומונעת את הנה"א להיות לה התפעלות האהבה, וצריך תחלה לעורר אהוי"ר לנה"ב משרש מקור חוצבה, לכך עצה היעוצה מאנשי כנה"ג לומר שתים לפני' להזכיר קדושת המלאכים כו' שעי"ז נעשה הזזה פנימיות בנה"ב שהו"ע החקיקה מבפנים כו' וכמשנת"ל, ואח"כ בק"ש תוכל הנה"א לאשתאבא בגופא דמלכא שהוא מקור חוצבה כו' כנ"ל. וגם בהעבודה דנה"א מסייעין המלאכים כמשנת"ל בענין המו מעי לו כו', והיינו בנשמה המתלבשת בנה"ב שמתעלם אורה צריכה סיוע מהמלאכים בהתעוררות אהוי"ר שלה, שע"ז הוא ג"כ ענין ברכת יוצר קודם ק"ש כו' וכמשנת"ל.
והנה זה שהנשמות מקבלים האהוי"ר שלהם ע"י המלאכים זהו בזמן הגלות שמקבלים הנשמות ע"י ממוצעים כו', דהנה כתי' הנה אנכי שולח מלאך ופרש"י שזה מט"ט ששמו כשם רבו כו', וכן הוא בגמ' סנהדרין דל"ח סע"ב, וידוע דמט"ט נק' נער וכמ"ש נער הייתי גם זקנתי שרו ש"ע אמרו כו', ויש במט"ט ב' מדרי' וכמו שמצינו ביהושע שנק' נער שנא' ויהושע בן נון נער כו', והי' בו ב' מדרי' הא' כשהי' מקבל ממשה דכתי' בו לא ימיש מתוך האהל שלא הי' בבחי' משפיע כלל היינו להיות בבחי' יש ודבר בפ"ע כ"א הי' מיוחד עם משה רבו, והב' אחרי מות משה אעפ"י שסמך ידיו עליו מ"מ הי' נפרד ממשה בבחי' דבר בפ"ע כו'. והגם דלכאו' המדרי' הב' היא עילוי ביהושע שהי' מנהיג את ישראל והי' משפיע להם כו', אך באמת המדרי' הא' יותר גבוה מהמדרי' הב' כו'. ויובן זה ממה שמצינו בדוגמא כזו למעלה בבחי' מל' דאצי' שהיא בבחי' מקבל ובבחי' משפיע, דזש"א ואמונה כל זאת וקיים עלינו ל' דכר ונוק' והיינו שהיא בחי' מקבל לגבי בחי' האצי' כו', וכידוע דבחי' מל' היא סודכ"ד דאצי' ומקבלת
מהט"ס דאצי' כו' והיא בחי' משפיע לעולמות בי"ע כו', הרי בחי' מקבל שבה למעלה מבחי' משפיע שבה כו' (עמ"ש בדרוש קרי"ס). וזהו שאמרז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים, ראש לשועלים הוא כשהמל' היא שרש ומקור לעולם הברי' דבחי' מל' נעשה כתר לברי' כו', וזנב לאריות הוא כמו שהמל' היא באצי' ה"ה אז במעלה ומדרי' גבוה ונעלה יותר כו', והיינו לפי שהיא באצי' הגם שהיא מדרי' האחרונה שבאצי' כו', וכמו עד"מ זיו השמש אף שהוא מאיר לארץ ולדרים עלי' אעפ"כ בעת שהזיו כלול בשמש הוא יותר נעלה כו' כמ"ש בסש"ב,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.