א'תמג

נק' חשך דשלילת האור מן העצם הוא כמו חשך לגבי אור שהוא הפכו לגמרי כו', א"כ הרי העצם מובדל לגמרי מן האור כו'. ומובן מזה למעלה שהעצמות לגמרי מן האור כו', ולבד זאת שהעצמות אינו רק בבחי' מאור כו', הנה גם בזה שהוא ית' בבחי' מאור ה"ה מובדל לגמרי, והאור הוא באין ערוך כלל לגבי עצם המאור כו', ולכן מן האור אנו יודעים רק מציאת המאור ולא שנודע מזה איך ומה הוא העצם כו', וכ"ש שלא נדע מאתו מהות העצם (וכמ"ש במ"א שהנבראים מגלים לנו יותר מהות העצם ממה שהאור מגלה, דמההתהוות אנו יודעים שהעצם מציאותו מעצמותו ושהוא נמצא בבחי' בלתי מציאות נמצא כו'), והתהוות האור מן העצם בדרך אין ערוך, שהרי האור מן המאור אינו בדרך ממילא היינו בדרך הכרחי ח"ו כמו הזיו מהשמש כו', כ"א הוא גילוי רצוני שהמשל בזה מאור הנפש כו' (וכמשנת"ל ד"ה שופטים), ומאחר שהוא גילוי רצוני והוא בעצם מהותו באין ערוך לגבי העצם כנ"ל, א"כ הרי התהוותו והתגלותו מן העצם הוא בדרך אין ערוך כו', ועם היותו גילוי העצמות ה"ה רק גילוי העצמות לא העצמות והגילוי הוא

באין ערוך כנ"ל, ומאחר שהוא גילוי רצוני ה"ז התהוות מן העצם שההתהוות היא בדרך אין ערוך כו'. ובאמת הרי האור הוא ג"כ בבחי' מציאות דבר היינו שהוא בבחי' מציאות אור כו', והעצמות שמובדל בערך מן הרוחני ומן הגשמי, הנה כשם שהגשמי התהוותו בדרך אין ערוך כמו"כ גם הרוחני שהוא האור התהוותו בדרך אין ערוך כו', וא"כ בהדעה העליונה שבבחי' עצמות א"ס ב"ה גם בהאור הוא בבחי' אין עוד כו', והיינו שהכל הוא רק בחי' העצמות ואין עוד מלבדו כו', רק שעכשיו אין זה נרגש בהאור (שאם הי' נרגש כן בהאור הי' בבחי' לא ממש כו', ומעין זה הוא בהאור הכלול בעצמותו שהו"ע אפס בלתך כו' וכמשנת"ל), ולעתיד יהי' נרגש זה בהאור ויהי' בבחי' אין עוד כו', ואפשר זהו שלעתיד יקבל הנפש מהגוף (עמ"ש בד"ה אלה תולדות רל"ז), והיינו שהגוף יהי' אוא"ס והנפש שהוא יהי' בבחי' הביטול דאין עוד כו' (והו"ע ואין דומה לך כו'). ונמצא שיש בק"ש בחי' העלאה והמשכה דההעלאה היא בבחי' עצמות א"ס אליו ולא למדותיו כו' והוא היחוד מלמטלמ"ע כו', וההמשכה היא ג"כ מבחי' עצמות א"ס

שז"ע כד אמליכתי' למעלה ולמטה כו', וז"ע רמ"ח תיבין דק"ש שהן המשכת בחי' שיעור קומה רמ"ח אברין דמלכא כו', דכמו שבמצות תפילין עד"מ נת"ל שהאדם המניח תפילין למטה ממשיך בחי' המוחין דמלכא קדישא בחי' קוב"ה בחי' ז"א דאצי' כו', ובאדם העליון נמשך מבחי' קוב"ה שלמעלה עד רוכ"ד כו', כמו"כ הוא במצות ק"ש שנמשך בחי' קוב"ה עד רום המעלות כו'. וזהו דק"ש הוא כללות המצות דמה שנעשה ע"י כל מצוה בפרט נעשה ע"י ק"ש בכלל כו', וגם שההמשכה שע"י מצות הוא ע"י ההעלאה דק"ש כו', וזהו דנש"י ע"י המצות ובד"כ ע"י העבודה דק"ש באים לאשתאבא בגופא דמלכא בחי' קוב"ה שזהו בחי' מהות ועצמות א"ס שלמעלה מבחי' אור וגילוי כו', וזה ביכולת נש"י מפני שמושרשים בבחי' עצמות כמשנת"ל ע"כ ביכולתם בעבודתם לאשתאבא בגופא דמלכא בחי' עצמות א"ס כו'.

אך הנה יש להבין מאחר שבק"ש מגיעים כללות נש"י להתאחד בגופא דמלכא ממש, למה צריכים ישראל לקבל אהוי"ר מהמלאכים כמו בקדושת יוצר שלפני ק"ש כמשנת"ל, הרי המלאכים אינם מקבלים רק מבחי' דבור בלבד כו' כנ"ל.