א'תלו

שנמשך להיות יחוד קוב"ה ושכינתי' כו', וידוע שיש בחי' קוב"ה ושכינתא עד רום המעלות דבאצי' הוא בחי' ז"א ומל', דהמל' נק' שכינה ע"ש ששוכנת בתחתונים היינו שיורדת ומתלבשת בהיכל קד"ק דברי' כו', ובלק"ת בהבי' דשחורה אני שגם בחי' המל' כמו שהיא באצי' היא בחי' שכינה והיינו גם בחי' פנימיות המל' כו', וכמ"ש במ"א בענין כן רעייתי בין הבנות שזהו בחי' פנימיות המל' שהיא בין הבנות הן בחי' עלמין והיכלות דאצי' ובחי' חיצוניות המל' כו' והיא המשפעת להם (וכן נתוסף בה אור ע"י הבירור כו' ע' בנייר שבסוף ס' תקס"ו), ועמשנת"ל בענין הגילוי דבחי' מל' ובחי' חיצוניות הכלים כו'. וז"א נק' קוב"ה שהוא בבחי' קדוש ומובדל כו' וכמשנת"ל דמדות דז"א הן בבחי' א"ס כו'. וכמו"כ חו"ב נק' בינה בשם שכינתא עילאה ע"ש שמשכנת ג"ר בז"ת כו', וגם ידוע דבינה היא עיקר המקור להשתל' ונה"י דאימא נעשים מוחין לז"א כו' וה"ה בבחי' התלבשות בז"א כו' (וי"ל ענין שמשכנת ג"ר כו' היא למעלה מזה שזהו מה שהבינה נק' קדה"ק כו'), וחכ' הוא בחי' קדוש שלמעלה מבחי' מקור ממש,

וכידוע שהחכ' נק' קדש מילה בגרמי' כו', ולגבי למעלה מאצי' הרי החכ' היא בחי' ראשית הגילוי, וקדוש הוא בחי' הכתר שקדוש ומובדל מהשתל' כו'. וכמו שמצינו בענין שם נכח ונסתר, דידוע שהנכח כמו אתה מורה על מדרי' הגילוי והוא בחי' ממכ"ע שזהו מה שבא בהתגלות להאיר ולהחיות את העולמות כו', וכמא' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו' דאפיקת מהעלם אל הגילוי והוא לאנהגא בהון עלמין כו', וכמ"ש ואתה מחי' את כולם שזהו בחי' אתה שמחי' בגילוי כו' (ובפרטיות ואתה מחי' הן האותיות מא' ועד תי"ו והוא"ו הוא בחי' האור והחיות וכמ"ש במ"א, הרי הוא"ו מורה על המשכה שהוא בחי' הגילוי כו', וכידוע בענין הוא"ו דוהנורא שמורה על המשכת הקו כו' וכמ"ש במ"א), והנסתר כמו הוא מורה על המדרי' הנסתרת כמ"ש בסי' בפי' ברוך הוא כו', והיינו בחי' סוכ"ע דהגם שהוא ג"כ מחי' ואדרבא זהו עיקר החיות כו' מ"מ ה"ז בהעלם כו' וכמ"ש בסש"ב פמ"ח, וזהו שנק' הוא וכמו הי' הוא ושמו כו' וכמשנת"ל בכ"ד שזהו בחי' העלם וגילוי כו'. ואי' באדר"ז דר"צ ע"א שלכן החכ' דאצי' נק' אתה כמ"ש

כי אתה אבינו, והיינו לפי שהחכ' היא ראשית הגילוי, ובחי' הכתר נק' הוא לפי שהוא סתום ונעלם כו', והרי מצינו שגם הבינה דאצי' שהיא למטה מהחכ' נק' הוא כמ"ש בזהר בכ"ד והחסד נק' אתה וכמ"ש אתה כהן לעולם כו', אלא הענין לפי שלגבי זו"נ נק' הבינה עדאתכ"ס ע"כ נק' הבינה הוא, אבל לגבי למעלה יותר נק' גם החכ' שלמעלה מהבינה אתה, והוא נק' בחי' הכתר שהוא בחי' אתכסיא כמ"ש והחכ' מאין תמצא כו', וכמ"ש בע"ח שער תיקון הנוק' ספ"ב הטעם שנק' בינה הוא לא מפני ההעלם שהרי אבא נעלם ממנה ונק' אתה וגם א"א נק' הוא, אלא משום דהוא לעולם בכתר ואימא היא כתר לז"א וא"א כתר לאו"א עכ"ל, והיינו כנ"ל דמצד עצמיות שם התואר והמעלה הרי כיון דאבא נעלם יותר מאימא הי' ראוי יותר לקרותו הוא אעפ"כ הבינה דוקא נק' הוא והחכ' אתה. אך הענין הוא כי הוא לעולם בבחי' הכתר והיינו כי כתר הוא בחי' סובב ומקיף מל' כתרו את בנימין וכמו כצנה רצון תעטרנו ולכן נק' הוא, וא"כ אינו שייך לקרוא הוא רק לבחי' שהוא סובב ומקיף, ולכן כיון שהבינה היא כתר לז"א נק' הוא,

והחכ' אעפ"י שהיא נעלמה יותר מ"מ כיון שהיא למעלה גם מהיות כתר לז"א (עמ"ש בד"ה ביום השמע"צ כנישין דבינה מקור הקרוב וחכ' מקור הרחוק וא"כ ה"ז כמו מקיף הקרוב ומקיף הרחוק כו'), לא