א'תלג

כל דינין דזעיר אנפין זמינין כו', מאן גרם להאי דינא רעד"ר דלא אתגליא כו', מבאר דכאשר מאיר מבחי' עתיקא רעד"ר אז כל המדרי' גם בז"א הכל הוא בבחי' חסד ורחמים כו'. וכמ"ש בזהר וירא דק"ה ע"ב אשתכחן ירידה לטב כו' אשכחן ראי' לטב כו', ומבו' במ"א שזהו כאשר האור מאיר בגילוי כמו שהוא בעצם ואז התחתון בטל אל העליון ונעשה כמדת והנהגת העליון כו' (ושם שזהו שבא בדרך מעביר במדרי' התחתונה כו', וכפי המבו' באד"ר י"ל שע"י גילוי בחי' עתיקא נעשה גם כלי הגבו' בבחי' חסד ורחמים כו', וי"ל דשרש הדין נתגלה ע"י הצמצום אבל קודם הרי אדרבא ע"י כח הגבול הי' גילוי האור כו', וכאשר מאיר בחי' עתיקא כמו שהוא בעצם בלי שום צמצום כו' אז ע"י כלי הגבור' אדרבא גילוי האור כו', וזהו ג"כ שהתחתון בטל כו' היינו להיות לא בבחי' מציאות כ"א בבחי' ביטול בהגילוי דאז ה"ה מגלה את האור כו'), וכאשר אינו מתגלה אז פועל בחי' הגבו' (ומפני הצמצום והעדר הגילוי כל המדרי' הן בבחי' גבו' כו'). וסבת הדבר הוא משום דבחי' רעד"ר מתגלה כשיש כסא וכלי לקבל אור וגילוי

זה, והיינו כאשר המל' היא בבחי' כלי להגילוי אז מאיר ומתגלה כו', וה"ז ע"ד פתחי לי כחודה של מחט ואני אפתח לך כפתחו של אולם, פתחי לי כחודה של מחט היינו בחי' מל' ששם מגיע העלאת מ"ן לתקן בחי' המל' להיות מוכנת לקבל את האור מלמעלה, ואזי ממילא נמשך האור מלמעלה מעלה, וזהו ואני אפתח לך כו' דאעפ"י שבבחי' ואני אפתח לך אין אתעדל"ת מגעת לשם, עכ"ז בהא תלי' כי ע"י פתחי לי ממילא אני אפתח לך כו', דכאשר אנפהא דמל' נהירין והיא בבחי' כסא מוכנת לקבל את האור נמשך בה ממילא בחי' אור העליון כו'. וזהו כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם כו' (עמשנת"ל מזה) ופי' הפנים אל הפנים היינו בחי' יאר ה' פניו אליך שהוא התגלות פנים דעתיקא בפנים דזו"נ כמ"ש בזהר ויקרא דט"ו סע"א ובפי' הרמ"ז שם, והוא נמשך מאתעדל"ת דלב האדם התחתון לאדם בחי' מל' שנק' דמות כמראה אדם כו' עמ"ש הרמ"ז בסבא דמשפטים דצ"ד ע"ב, והיינו כי אף שבחי' הפנים לפנים הוא בעצם למעלה מאתעדל"ת, אעפ"כ זהו נמשך מבחי' אתעדל"ת דכן לב האדם לאדם שכאשר ניתקן בנין המל' באופן הראוי

אזי ממילא נמשך בה אור עליון מלמעלה בחי' יאר ה' פניו כו'. ובביאור האד"ר שם כ' ע"פ מ"ש בזהר אחרי דס"ה ע"ב דבשעתא דמהפכי כו' כתי' הוי' בניקוד אלקים הרי עצמות ד' אותיות הוי' לא נשתנו כ"א הנקודות אשר הם בנין הכלים עכ"ל, והיינו שהשינוי הוא רק בהכלים כו', והוא כמ"ש בתו"א בפ' וירא דההעלאת מ"ן מגיע בבחי' הכלים כו' וכאשר הכלים מתוקנים ומוכנים לקבל את האור ממילא נמשך בהם האור כו'. וזהו כדין טיקלא דאסתחרית קמי' דלפי אופן תיקון המל' כן הוא ההמשכה מלמעלה כו', וי"ל דבחי' חו"ג דז"א אם תיקון המל' כדבעי למהוי נמשך בה מבחי' החסד ואם ח"ו להיפך נמשך בה מבחי' הגבו' כו', וז"ש בזהר דתצוה ואם איהו קיימא בעציבו יהבין לי' דינא כו', ובאוא"ס שלמעלה מאצי' הוא דכאשר המל' היא מוכנת לקבל האור שזהו שהיא בחי' נהירו דאנפין נמשך האור מלמעלה מעלה מבחי' עתיקא ואז כל המדרי' הן בבחי' רחמים כנ"ל, ואם ח"ו להיפך אינו נמשך האור מלמעלה והכל הוא בבחי' צמצום כו'. וכאשר אין הכלי מוכנה מסתלק גם האור שכבר נמשך וכמא' וכד אנת תסתלק כו'

וכמו בגלותא קוב"ה סליק כו', אבל כאשר הכלי מוכנה ומתוקנת ע"י מעשה התחתונים נמשך האור מבחי' עתיקא שזהו בחי' תוס' אור כו'.