א'תל

לעושי רעה וטובה לעושי טובה, והיינו כמשארז"ל קדושין ד"מ ע"ב עשה מצוה אחת אשריו שהכריע א"ע לכף זכות כו', ובעה"מ שער רישא דז"א פנ"ב דקנ"ז ב' פי' מפי עליון קאי על א"א וגם על ז"א שנק' עליון באצי' (והיינו כנ"ל דעיקרו חסדים), אלא ע"י מעשה תחתונים שמגיעים בבחי' מל' שהיא בחי' הטיקלא כו', וע"ז בא לפרש במאה"ז הזה בענין העלאת מ"ן שלמטה עד היכן הוא מגיע, ואומר שמגיע רק עד בחי' מל' דאצי' מקור הנבראים שעד שם מגיע ההעלאת מ"ן שלמטה ולא יותר הגבה למעלה כו'.

והענין הוא דהנה ידוע ונת"ל דע"ס הן בבחי' ממוצע בין אוא"ס ועולמות בי"ע וכמא' אנת הוא דאפיקת כו' לאנהגא בהון עלמין כו', ובהע"ס גופא העיקר הוא בחי' מדת דז"א דאצי', וזהו שנק' מדות ל' מדידה שנמדדו ונגבלו לפי אופן העולמות להיות בבחי' מקור כו', כי אור א"ס ב"ה רם ומתנשא עד אין קץ ותכלית מערך בחי' ע"ס דאצי' (שהרי לאו מכא"מ כלל כו') וכ"ש מבי"ע כו', ובכדי להיות הנהגת העולמות צ"ל ע"י המדות, דבחי' חסד הוא השפעה להחיות וכמ"ש מכלכל חיים בחסד ונק' באד"ר דקל"ג ב' חסד עולם, והיינו שהוא בחי' חסד המקור להיות נמשך ממנו בחי' עולם חיי גופא, משא"כ חסד דעתיק שנק' חיי נשמתא שאינו מקור כלל שיומשך ממנו חיי גופא בחי' בי"ע כ"א חיי נשמתא כו'. וכמ"ש במ"א בענין יגמה"ר דמשה ודמיכה, דיגמה"ר דמיכה הן בעתיק והן לחיי הנשמות שהוא חיי אלקות (ונראה שאין ההפרש בזה בין אצי' לבי"ע דנמשכים ג"כ בבי"ע רק שהן לבחי' חיי אלקות), ומשה המשיך היגמה"ר בז"א לצורך חיי הגופים כו' וכמ"ש באד"ר דקל"ח ע"א, והיינו משום דחסד הוא שנתצמצם

לפ"ע העולמות כו'. וזהו דמקובלים הראשונים שקודם הפרד"ס והאריז"ל קורין למדת החסד בשם גדולה והפרד"ס והאריז"ל קורין בשם חסד (עמשנת"ל מזה), והיינו דגדולה היא בחי' החסד שבא מצד הגדולה שהוא בבחי' בל"ג וזהו בחי' החסד שלמעלה מאצי' כו', וחסד הוא בחי' החסד שבא ע"י הביטול והצמצום כו' וכמו השפעת החסד שמצד שפלות עצמו דמשו"ז מניח עצמו שא"צ לעצמו כלום ולהשפיע אל הזולת כו', וכמו"כ הוא בדוגמא למעלה דבחי' חסד דז"א הוא בחי' החסד שמצד הביטול (י"ל כמשנת"ל שהוא היחוד בהכוונה העליונה כו') והצמצום כו'. אמנם בחי' חסד דעתיק הוא שאינו שייך כלל לחיי הגופים כו', והוא ע"ד מש"א אתה קדוש ושמך קדוש דעם היות ששניהם קדוש מ"מ יש הפרש ביניהם, דאתה קדוש הוא שאפי' בחי' זיו והוד לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו, ובחי' שמך הוא שבחי' הזיו יכולים לקבל וכמו הודו על או"ש בחי' הוד וזיו כו', ועד"ז הוא בחי' חסד דעתיק וחסד דז"א כו', והיינו לפי שחסד דז"א הוא בחי' אור וכלי ממש שהאור הוא שמתצמצם לפ"ע הכלי כו', והכלים הן מקור לבי"ע כו',

ובחי' חכ' דז"א הוא מקור החסד דז"א פי' שהוא החכמה איך שיהי' החסד להשפיע החיים כו' (וי"ל שזהו כמ"ש בבה"ז וישלח על מאה"ז ע"פ כי ישרים דרכי ה' בענין הקו"ח הנמשך מאוא"ס שהוא עד"מ צנור המקלח מים מנהר גדול וממלא כלים העומדים סביביו ע"י צנורות קטנים, ויש בזה חכ' עמוקה שע"פ אותה החכ' יעיין ויפקח איך יהי' אופן הליכות הצנור בכלל ומכ"ש בפרט לכל מקום בפ"ע כו', וכמו"כ הקו הוא בחי' הצנור הגדול הנמשך מהנהר הגדול בחי' אוא"ס כו' וממנו נמשכים צנורות קטנים כו', ואופן המשכת הצנורות הוא ע"פ החכ' דתורה שתהי' ההמשכה במדרי' זו ובעולם זה באופן כך וכך ובזה באופן כך כו'). וגבו' הוא לצמצם החיות כו', ובינה הוא השכל לבחי' גבו' זו איך וכמה ראוי להיות הצמצום כו', ורחמים הוא קו האמצעי כו'.