א'תכט

הוא בבחי' ידוע כו'. וזהו דענין הרחמים שמתפעל להתרחם על הנבראים הוא ע"י התלבשות בבחי' המל' ובמט"ט כו', וזהו המו מעי לו דוקא בבחי' מעי שייך ענין ההמי' בבחי' התפעלות הרחמים וע"כ רחם ארחמנו כו'. והנה כתי' מעיו עשת שן ומפרש התרגום על י"ב שבטים, והבחיי ריש פ' ויצא פי' שהם י"ב מזלות, והיינו כי שרש הי"ב מזלות משתלשלות מן י"ב בקר דברי' שהן ג"כ ענין י"ב שבטים כמ"ש בתו"א ד"ה והנה אנחנו מאלמים כו', והי"ב בקר עם הים העומד עליהם הן י"ג והן בחי' י"ג מדה"ר דברי', כמ"ש בזהר הרקיע פ' בראשית בבי' המא' מה שושנה אית לה תליסר עלין כו', וז"ע המו מעי לו היינו המשכת בחי' י"ג מדה"ר דעתיק דברי' כו', והו"ע מלך יחיד חי העולמים שאומרים בישתבח שזהו בחי' עתיק כו' וכמ"ש במ"א, ובברכת יוצ"א אומרי' ברחמיך הרבים רחם עלינו כו'.

וביאור ענין הנ"ל (דשינוי שייך רק בבחי' מל' וכמו שמתלבשת במט"ט משא"כ בלמעלה מהמל' הגם שההשפעה היא מלמעלה כו'), יובן עפמ"ש במ"א על מאה"ז וירא ק"ט ע"ב ע"פ והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם כו', קוב"ה מסבב סיבובין ואייתא עובדין לאתקיימא ולבתר דחשיבו בני נשא דיתקיימון אינון עובדין קוב"ה מהפך לון כו' (ופי' באוה"ח ואייתי עובדין בעלמא היינו שקורא הדורות ובוראם להתקיים כגון דור המבול והם חשבו שהיו קיימים לעולם וקלקלו מעשיהם ובטלם והפכם מהקיום אל ההעדר), בגין דהאי טיקלא אסתחרת קמי' כו', טיקלא הוא הגלגל שהאומן עושה בו את הכלי חרס, והדוגמא למעלה הוא בחי' מל' דאצי' שהיא מקור המהווה כל הנבראים דבי"ע ומחי' אותם וכמ"ש ואתה מחי' את כולם שזהו בחי' האותיות דבחי' דבור העליון המהווה ומחי' כו' ה"ז נק' טיקלא כו', וקב"ה הוא בחי' אוא"ס המלובש בז"א דאצי' כו'. וכוונת המא' הוא שבא לפרש שמפי עליון לא תצא הרעות ח"ו כלל כי לא יגורך רע כתי', וכמארז"ל אין רע יורד מלמעלה כ"א הוא ית' הוא מקור הטוב והמטיב לכל

(וצ"ל דזהו בבחי' אוא"ס שלמעלה מאצי' בחי' אוא"ס הבל"ג שהוא רק בחי' חסד וטוב וכמו בחי' ורב חסד דא"א כו', והגם דבא"א יש בחי' גבו' ג"כ י"ל שהרי בחי' המדות דא"א אינן בבחי' מציאות ניכרת ולא בבחי' התחלקות כלל, ובכללות ה"ז בחי' גילוי אור ובבחי' א"ס ובל"ג, א"כ ה"ז בחי' חסד כו', וי"ל בדוגמא כמו באוא"ס קודם הצמצום הרי הי' האוא"ס הבל"ג מאיר בגילוי ע"י אותיות הרשימו שזהו בחי' כח הגבול שבא"ס כו' ולא הי' בחי' כח הגבול ניכר כלל כ"א הי' הכל בבחי' א"ס ממש כו' (ומ"מ יש בזה חילוקי מדרי' כמו בחי' עלות הרצון וקודם עלות הרצון ובחי' עצם האור כו' ובכל המדרי' יש בחי' אותיות כו' וכמשנת"ל), וידוע מ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי' דכתר בכלל הוא כמו בחי' אוא"ס שלפני הצמצום כו', וא"כ י"ל דגם בבחי' א"א הוא שהגבו' אינו ניכר כלל והכל הוא בחי' גילוי שזהו בחי' חסד וטוב כו', וכ"ש בחי' עתיק דלית שמאלא בהאי עתיקא כו', אמנם גם באצי' דז"א הוא בחי' חו"ג הרי עיקרו הוא בחי' חסדים וכמ"ש כי זכר חסדו כו', וזהו דהן מצד האוא"ס שלמעלה מאצי' והן

מצד בחי' ע"ס דאצי' הוא בחי' הטוב ומיטיב כו'), ורק באתעדל"ת שלהם מעוררים וממשיכים עליהם בחי' דינין וגבו' ר"ל מלמעלה עד שבריבוי ההשתל' נעשה בחי' רע גמור למטה כו'. וזהו כמ"ש במדרש איכה ע"פ מפי עליון לא תצא הרעות והטוב אר"א משעה שא' הקב"ה ראה נתתי לפניך את החיים כו' לא יצאת טובה לעושי רעה ורעה לעושי טובה אלא טובה לעושי טובה כו', ובמדרש ר"פ ראה אי' אלא מאלי' הרעה באה