א'תכז
החכ' יש כח ושרש השופע חכ' בתמידות ונק' שר של חכמה וכן שר של מים ושר של אש כו', וכן בצומח וחי וכמא' אין לך עשב למטה שאין לו מזל כו' וגבוה מעל גבוה שומר כו', והכל הוא שפע אלקית מבחי' אלקות דאצי' כו', וכידוע דאצי' הוא בחי' ממוצע בין אוא"ס ועולמות הנבראים (וכמשנת"ל), וכל השפעת החיות הכל הוא מאצי' וכמא' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו' לאנהגא בהון עלמין כו', רק שזהו ע"י המלאכים שנק' קרביים כו' כנ"ל. וכשם שהוא בהשפעת גשמיים כך הוא ברוחניות בהשפעות הרוחניות, כמו להשפיע אהבה ויראה שיש להם שרש וכח המשפיע אותם למטה, וכידוע דמדת האהבה הנמשכת למטה בכללות נש"י הוא בא מכח עליון המשפיע להם התפעלות אהבה זאת בכל יום ויום כו', ובשרשו הוא בחי' מדת החסד דאצי' שמזה הוא מדת האהבה בנש"י כו', וכמ"ש בסש"ב דהנשמה היא מבחי' ע"ס דאצי' כו' וע"כ יש בה כל הכחות וכל המדות דאהוי"ר ורחמים כו' ותמיד נמשך מבחי' מדות העליונות כו' (ובפרטיות יש שעיקרו ושרשו הוא מבחי' החסד ע"כ עיקר עבודתו הוא באהבה ויש שעיקר עבודתו ביראה כו'
וכמ"ש במ"א בענין ז' נרות המנורה כו'), והנשמה בירידתה למטה צריכה לעורר את האהבה בעבודה ויגיעה כו', אבל ביכולתו לעורר מפני שיש בו בחי' מדת האהבה וגם יש השפעת בחי' שרשו ומקורו שבהתעוררות שלו תהי' האהבה בהתגלות ואמיתית כו' (וכמו בחכ' הרי צריך יגיעה להשכיל ולהתחכם וה"ז מ"מ תלוי בההשפעה מלמעלה וכמו שמצליח בהשכלתו כו' וכמ"ש במ"א). וההשפעה למטה היא ע"י המלאכים, וכמו מחנה מיכאל באהבה שהוא מקור לכל המלאכים של חסד ואהבה למעלה, ואמרז"ל מיכאל מקריב נשמות ע"ג המזבח והיינו שמקריבן בדביקות האהבה שמשפיע בהם כו', ועד"ז בהתפעלות היראה בנש"י הנה היא נמשכת לישראל ממחנה גבריאל כו'.
וזהו ע"כ המו מעי לו רחם ארחמנו כו' מעי הם המלאכים הנק' קרביים שע"י הוא כל ההשפעות בעולם גם השפעות רוחניות, וזהו המו מעי לו רחם ארחמנו שע"י נמשך בחי' מדת הרחמים כו', דלכאו' אינו מובן איך שייך ענין הרחמים למעלה והלא ענין הרחמים הוא חלישות הנפש באדם וכמ"ש ולא יכול יוסף להתאפק כי נכמרו רחמיו כו', כי מי שהוא אביר לב ואמיץ כח לא נמצא בו ענין הרחמים, כ"א מצד חלישות הנפש שמתפעל מצער חבירו ה"ה מתפעל ברחמים כו', וזהו שהדעת הוא סבת הרחמים דענין הדעת הוא ההרגש שמרגיש את הזולת ועי"ז מתעורר ברחמים עליו כו', וא"כ הרי אינו שייך זה למעלה דאני ה' לא שניתי ואינו שייך ענין ההתפעלות מהזולת שזהו בחי' שינוי ואינו שייך ענין התוקף והחלישות למעלה כו'. וכמו"כ אינו מובן כללות ענין המדות למעלה כמו שמתחסד במדת החסד ומתגבר במדת הגבו' כו', שזהו בחי' התפעלות שמתפעל להתחסד עם הזולת או להתגבר עליו כו', וזה לא יתכן בהבורא ית' שיתפעל מהזולת שזהו שינוי ח"ו והלא אני ה' לא שניתי כו'. וחכמי המחקר נדחקו בזה ומשו"ז
אומרים שלא יש ענין המדות למעלה, וכמ"ש הרמב"ם במו"נ ח"א פנ"ד והכוזרי תחלת מא' ב' דכשהוא ית' מתקן דבר שבמדת בנ"א הו"ע הרחמים מייחסים אל הבורא הרחמים והחנינה אבל לא שיהי' ענין הרחמים ממש למעלה כו', והמשל בזה כמו השופט שפוסק שזה חייב או זכאי אינו מתפעל בעצמו בדין או ברחמים כו', ולדבריהם הוא שאינו מתחסד ומתרחם ולא מתגבר רק כאשר ישפיע טוב נק' חסד ובהיפך נק' גבו' וכאשר ענינו למטה הוא הרחמים יקרא רחום כו', ואין האמת כן שהרי ישנם בחי' המדות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.