א'תכה

וכענין המופלא שבסנהדרין שהוא בבחי' הפלאה והבדלה כו', דמדת רחמיו לעולם דבאור פני מלך בחי' פנימיות ועצמות א"ס הוא רק בחי' חיים כו', ומשם נמשך להיות גם מדה"ד נהפך לחסד ורחמים כו'. ונש"י בכחם להמשיך מדרי' זו משום דבאמיתת שרשם ה"ה מושרשים בעצמות א"ס בבחי' העלם העצמי כו', וכמשנת"ל דנש"י הן למעלה גם מהחכ' בשרשה מפני שמושרשים בבחי' עצמות ממש כו', וע"כ ביכולתם להמשיך בחי' עצמות א"ס ע"י עבודתם בבחי' אחדות ה' ואהבה דבכל מאדך כו', וזהו שנק' אישון עינו בחי' עין ה' אל יראיו כו', דע"י עבודתם בבחי' יחוד שמייחדים הכל בבחי' עצמותו ית' בבחי' יחיד ממש כו' כנ"ל, ובאהבה דבכל מאדך שמגיע בבחי' עצמות א"ס כו', שעי"ז הם אישון עינו כבי', וממשיכים גם בסדר השתל' בחי' עין ה' דלית שמאלא בהאי עתיקא שגם מדה"ד נהפך למדה"ר בחי' מדת רחמיו לעולם כו'.

והנה הגם שנת' דישראל הן בחי' אישון עינו שלמעלה הרבה ממלאכים שנק' עיני ה' כו', מ"מ יש מעלה ג"כ במלאכים ונש"י מקבלים מהם. והענין הוא דהנה כתי' הבן יקיר לי אפרים כו' ע"כ המו מעי לו רחם כו', מעי קאי על מלאכים שנק' מעי וקרבי וכמ"ש וכל קרבי את שם קדשו, ואי' בזהר לך דפ"ז ע"א מאן קרבי אילין שאר חיוון ברא דאקרון קרבים כמד"א המו מעי כו', ופי' הפרד"ס בשע"כ ערך קרבים דקאי על חיות הקדש וקראן חיוון ברא מפני שהן חוץ לאצי' (וכידוע שיש חיוון עילאין וחיוון תתאין, חיוון הן בחי' מדות דאצי' והו"ע האבות הן המרכבה כו', וחיוון תתאין הן ד' מחנות שכינה שזהו מרכבתא תתאה דשבטים כו', והן מחוץ לאצי' וכמו מחוץ לפרוכת דקאי על בי"ע כו' כידוע, והפרוכת הוא הפרסא שבין אצי' לברי' כו', ואי' בזהר בראשית דל"ב ע"ב שזהו כמו קרומא דפסיק במעוי דב"נ והיינו חצר הכבד המפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון שהן המעים והקרבים כו' וה"ה חוץ להפרסא כו', וע"ש בזהר שזהו בחי' הרקיע והפרסא שע"ג חיוון תתאין כו', וע"כ נק' חיוון ברא כו',

ובמ"א מבו' דהמלאכים הנק' קרביים הן באצי' ומבררים השפע דאצי' כו' עמ"ש בד"ה ונשב בגיא, ומ"ת ידוע ג"כ שזהו בחי' מל' כו'), ונק' קרביים ע"ש שהם קרובות לאצי' עכ"ל. וי"ל דהכוונה על עולם הברי' שמתאחדת מ"מ עם עולם האצי', שהרי בעולם הברי' מאיר בחי' ה' דשם הוי' שמתאחדת עם היו"ד בחי' תרין ריעין כו', וכמ"ש המק"מ והרמ"ז חקת דקפ"א ע"א דדוקא בד' חיות דיצי' נא' ומשם יפרד אבל לא בברי' כו', ומ"מ הרי גם הברי' היא חוץ לאצי' ולכן מה שמאיר בגילוי בעולם הברי' הוא רק בחי' הבינה לא בחי' החכ' רק שבהעלם יש מבחי' החכ' בבינה כו' (ועמשנת"ל בענין היכל קד"ק המחבר כו'). והענין הוא כמ"ש במ"א שכל בריאת העולמות עליונים והיכלות עליונים דבי"ע הוא בדוגמת ציור אדם כו', וכמו אברים החיצונים של האדם ידים ורגלים (י"ל שהן רק כלי הפעולה לבד דמה שכבר נגמר בלב לעשות או לילך הפעולה היא על ידן אבל לא שבהם נעשה עצם הדבר רק הפעולה לבד כו'), כן יש מלאכים הנק' ידי אדם ויש מלאכים בחי' רגלים וכמו ורגליהם רגל ישרה כו' וכמו רגלי החיות כו', והם

חיצוניות העולמות ונק' בני אלים (עמ"ש בלקו"ת ד"ה קדש ישראל שהן מלאכים דעשי' וכמ"ש בפע"ח בכוונת הבו לה' בני אלים, וי"ל שהן מלאכים שהם רק שלוחי השפע לבד וכמו ממגד תבואות שמש כו', והגם שע"י מתגשם השפע יותר כו' מ"מ אין זה שע"י באה ההשפעה להיות מאין ליש כו'), ויש מלאכים שנק' קרביים שהם בבחי' פנימיות (שבהם באה