א'תכד

כו' כמ"ש במ"א), ועי"ז נמשך בבחי' כח מעשיו דהיינו כללות ההשתל' בחי' תוס' אור מבחי' עצמות א"ס שלמעלה מעלה גם ממקור למקור לבחי' קו המדה כו', וע"כ קורעין לו גז"ד דמה"ד נהפך לבחי' רחמים גמורים כו' (והנה נת"ל דמ"ש בסש"ב ענין יחוד אותיות הדבור זהו בחי' יחו"ע שבבחי' הכלים כו', וכמו"כ בעולמות ז"ע כד אמליכתי' כו' שהו"ע ה' אחד שז"ר וארץ וד"ר לאחר שנתהוו ה"ה בטלים ומיוחדים כו' וכנ"ל, וזהו ושמו אחד דבחי' שם שזהו בחי' אותיות כמשנת"ל דכמו"כ הוא עד רכ"ד בחי' אותיות במדרי' היותר נעלה הכל בטל ומיוחד כו', ולפ"ז י"ל ענין הוי' אחד ושמו אחד זהו בחי' חיוהי וגרמוהי שנת"ל, ונת' דלמעלה מאצי' (וכמו"כ קודם עלות הרצון) אינו שייך ענין חיוהי וגרמוהי (דהכל הוא בחי' אור כו') זהו דהוי' ואלקים הוא חד ממש כו', וגם באצי' הוי' ואלקים כולא חד דהצמצום הוא מבחי' העצמות כמו הגילוי (דלכן אינו מצמצם כו') כנ"ל, וגם שהרי כוונת הצמצום הוא הגילוי וכוונת הגילוי הוא שיהי' ע"י הצמצום כו' כמשנת"ל).

גם ענין בכל כוונתו הוא בחי' האהבה דבכל מאדך שנת"ל דהג' אהבות הן בהג' מדרי' כללות, ובבחי' עצמות א"ס שלמעלה מבחי' סוכ"ע וממכ"ע היא האהבה דבכל מאדך דהיינו בבחי' התכללות ממש בעצמות א"ס כו'. והענין הוא כמ"ש במ"א דמ"ש בסש"ב פי"ט בענין בחי' כח החכ' שבנפש שהוא הביטול שלמעלה מטו"ד שזהו עד"מ כמו אור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו כו' ואף שעי"ז כו', כך נשמת האדם וכן רו"נ חפצה וחשקה בטבעה ליפרד כו' ולדבק בשרשה ומקורה בה' חיי החיים ב"ה הגם שתהי' אין ואפס ותתבטל כו', אעפ"כ זה רצונה וחפצה בטבעה כו', וזהו רק מה שרצונה להיכלל אבל אינו עדיין בבחי' התכללות ממש כו'. אבל בחי' הכתר בעבודה היינו שהוא בבחי' התכללות ממש כמו הניצוץ הנכלל בהאבוקה כו', והוא מ"ש בסש"ב פ"נ ואח"כ בא לידי כלות הנפש ממש וכמ"ש וגם כלתה נפשי כו', וי"ל שזה"ע רע"ק נכנס בשלום ויצא בשלום שזהו בחי' הרצוא דתהו ממש בבחי' כליון רק שיצא בשלום להיות אח"ז בחי' השוב כו' (ועמשנת"ל ד"ה ואלה שמות בנ"י). וע"י בכל כחו בכל כוונתו

באהבה דבכל מאדך ובבחי' היחוד כנ"ל, ממשיכים מבחי' עצמות א"ס להיות בחי' הגדלת הכח שגם בבחי' כח מעשיו שהן ב' הקוין דימין ושמאל יאיר מבחי' העצמות, שעי"ז גם קו השמאל נהפך לימין דבאור פני מלך חיים כו'. וזהו חמשה הוא לטובה וחמשה כו', ונת"ל שזהו בחי' ה"ח וה"ג וזה"ע בחי' כח ב"פ יד בחי' יד ימין ויד שמאל כו', אבל אית לן חד הוא כו' הוא בחי' קו האמצעי בחי' ת"ת שעולה עד הכתר דהיינו פנימיות הכתר דלית שמאלא כו', ובשרשו הוא בחי' פנימיות ועצמות א"ס בחי' שמו העצמי כו' וכמשנת"ל. והענין הוא דהנה הב' קוין ג"כ שרשן בבחי' הכתר וידוע דהיינו בבחי' חיצוניות הכתר דשם שייך ג"כ התחלקות קוין כו' (וכמ"ש מזה בתו"ח בדרוש וירא באורך, ועמשנת"ל דגם ברצון שייך בחי' נחומים כו'), ובשרשו בבחי' אוא"ס שלפני הצמצום הוא בבחי' עלות הרצון ששם בחי' שמות ל' רבים כו' כנ"ל, והיינו דשיער בעצמו בכח כו' שזהו בבחי' עכ"פ להיות בחי' התחלקות הספי' והתחלקות קוין בכלל לאחר הצמצום כו', וז"ע חמשה הוא כו' דהוא היינו בחי' העלם והוא בשרש הקוין בבחי'

הכתר רק שזהו בבחי' העלם השייך אל הגילוי כו'. אבל אית לן חד הוא היינו בחי' העלם העצמי דא"ס דבחי' ומדרי' זו אינו בגדר מקור למקור להתחלקות הקוין כו, וזהו בחי' הוא שלמעלה מעלה מבחי' ב"ד,