א'תכג

אבל לגבי המשפיע אינו מסתיר כלל שמאיר בו בחי' העמקות והפנימיות שבהשכל, וגם במה שמשפיע אל המקבל הוא רואה כל הפנימיות כו' (ופעולת הצמצום לגבי המשפיע היא שהפנימיות אינו מבטל ואינו מבלבל את החיצוניות כו' וכמשנת"ל ד"ה על שלשה דברים), וא"כ מאיר האוא"ס בגילוי לאחר הצמצום כמו קודם הצמצום כו'. וז"ע לית אתר פנוי מני' דהיינו מבחי' עצמות אוא"ס כו', וכמו שאמרז"ל ע"פ וירא מלאך ה' אליו כו' מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי כו', והיינו בחי' האור שלמעלה מבחי' התלבשות בעולמות ע"פ מא' קו המדה כו', וכבר נת"ל דסבת המציאות הוא מבחי' צמצום האור כו', וכאשר באמת מאיר גילוי אוא"ס גם לאחר הצמצום הרי באמת הכל בטל במציאות והכל כלול בעצמותו כמו קודם שנתהווה כו' (וענין ההתהוות הוא רק בחי' נתינת מקום להיות מציאות כו' וכמשנת"ל).

וזהו כל המאריך באחד היינו שמתבונן איך שכל הנבראים שהתהוותן מבחי' דבור עליון שהן בחי' אור וזיו המתפשט ממקורם המוציאן מאין ליש שזהו בחי' דבור העליון כו' וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ג, הרי הן כלולין ומיוחדים בבחי' מח' עליונה, שהרי אותו האור כמו שהוא במח' ה"ה מאיר בגילוי גם בבחי' הדבור רק הן הן גבורתו ית' להעלים האור לגבי הנבראים שלהם לא יהי' האור מורגש כו' כמש"ש פ"ד בענין הגדול הגבור כו', אבל באמת כמו שהוא בידיעתו ית' מאיר האור והגילוי גם בבחי' הדבור כו' וא"כ הכל כלול במח' העליונה כו', וכמו"כ המח' העליונה כלולה בבחי' מדותיו ית' ובבחי' חב"ד כו', וכן התכללות האצי' במדרי' שלמעלה מאצי' כו', עד בחי' אוא"ס שלפני הצמצום שלגבי' אין הצמצום מעלים ומסתיר כלל ומאיר האוא"ס בגילוי לאחר הצמצום כמו קודם הצמצום כו' כנ"ל, וא"כ הכל כלול באוא"ס כמו קודם שנתהווה כו' (רק שהוא בבחי' נתינת מקום כו' שזהו בחי' אלקים הכלול בשם הוי' כו' וכמשנת"ל). ואח"כ יתבונן באוא"ס שלפני הצמצום בפרטי המדרי' שנת"ל, שז"ע מאריך באחד

כו' וכמ"ש בשעה"י פ"י, והיינו שבבחי' עלות הרצון שייך ענין הספי' שהן בחי' ע"ס הגנוזות, ויש בזה בחי' אורות ובחי' כלים ואיהו וגרמוהי חד שהן בתכלית היחוד ממש שאינן בבחי' מציאות כלל וכלל וכנ"ל כמו האותיות שבלוחות כו', ומ"מ ה"ה בדוגמת בחי' ספי' ונק' שמות ל' רבים כו', וה"ה כלולים ומיוחדים בבחי' שמו שנק' שם אחד דהיינו בחי' אוא"ס שלמעלה מבחי' עלות הרצון כו', והכל כלול ומיוחד בבחי' שמו העצמי דהיינו בחי' עצם האור ובחי' השם כמו שכלול בעצמותו ממש בבחי' יכולת כו' כמשנת"ל. וזה"ע האריכות באחד בבחי' האחדות דעולמות עד שרשן ומקורן הראשון בחי' א"ס יחיד ומיוחד כו' (וכמשנת"ל דעצם האור הוא בחי' יחיד וכ"ש בחי' שמו הכלול בעצמותו כו'), וממילא הרי היחוד בעולמות הוא בבחי' יחיד ממש כו' (שעז"נ יש אחד ואין שני לו כו' וכמ"ש במ"א). וזהו העונה איהש"ר בכל כחו בכל כוונתו דשמי' רבא הוא בחי' שמו הגדול דהיינו אוא"ס שלפני הצמצום כו', וע"י האריכות דאחד שמייחד הכל בבחי' שמו הגדול כו' וגם בחי' שמו הגדול (שזהו בחי' הגילוי דאוא"ס

כו') ה"ה מייחד בעצמותו ית' היינו בחי' השם כמו שכלול בעצמותו ממש כו' כנ"ל (ובכל בחי' יחוד הוא שמייחד נשמתו להיות בטלה באחד כו'), ועי"ז הוא בכל כחו בחי' הגדלת הכח כמ"ש ועתה יגדל נא כח אד' כו', דהנה כח אד' זהו בחי' מל' דא"ס כמ"ש במ"א, וענין הגדלת הכח הוא שממשיכים מבחי' מל' דא"ס כמו שכלולה בעצמותו ממש היינו בחי' העלם העצמי דא"ס (שזהו בחי' שמו הכלול בעצמותו