א'תכ

בחי' שמו ית' והיינו בחי' התגלות להיות נק' בשם לגבי הנאצלים חכם וחסדן בחכ' ידיעה כו', וזהו כמו שנת"ל דמה שנאצלה בחי' החכ' בבחי' ידיעת עצמו הוא בכדי שיוכל להיות נאצל בחי' חכים דבחכ' ידיעה דאצי' כו', ומכללות ענין שמו נתהוו פרטי השמות דז' מלכים שהן ז' מדות הגנוזות במאציל כו', וכמו שנת' שם דכללות ענין ע"ס הגנוזות הן בחי' שמות שע"י קריאת שם חכם נעשה בחי' חכ' בהעלם כו', והן בחי' שמות פרטים בבחי' א"ק עם היותם בחי' גנוזות שהן בתכלית האחדות כו' וכמשנת"ל, והן נמשכים מבחי' מל' דא"ק שזהו בחי' שם א' והוא בחי' המשכת הארה מבחי' עצמות א"ק להיות ענין זה שע"י קריאת השמות יהי' בחי' ההעלם שיהי' בחי' מקור אל הגילוי כו'. וכמו"כ יובן באוא"ס שלפני הצמצום דבחי' שמו הגדול הוא בחי' הגילוי מן העצמות להיות יכול להיות בחי' אור שיהי' שרש ומקור לספי' בבחי' קריאת שמות (דהיינו כשיקראו אותו כו'), ובחי' שמו הגדול הוא בחי' שם א' לבד והיינו דזה למעלה עדיין גם מנתינת מקום להיות בחי' מדרי' פרטיות רק הכל בבחי' אחדות ממש כו',

וזהו שהוא למעלה עדיין מבחי' עלות הרצון כו', ומבחי' שמו הגדול נמשכו שמות והארות להיות מקור לספי' כי הוא ית' כל יכול כו', וכמ"ש במד"ר המשל דמראות הגדולות ומראות הקטנות שנת"ל והיינו שהוא מראה ומגלה א"ע כמו שהוא רצונו ית', ועד"ז יובן גם כאן שעם היות שהאור והזיו הוא פשוט בתכלית הפשיטות למעלה מעלה משרש בחי' הספירות, עכ"ז כשעלה ברצונו ית' להאציל העולמות ממשיך ומאיר הארתו ית' בענין שהוא שרש ומקור לבחי' הספירות כו', היינו בחי' שמות הנמשכים מבחי' שמו הגדול כו', והן בבחי' שמות לבד, והיינו דענין מקור זה אין זה שיש בחי' ספי' ממש בהעלם (וכמו בחיצוניות הכתר שיש שם בחי' ספי' בהעלם וכמו עד"מ אותיות החקיקה כו'), וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג כי אין שם דמות וספי' ח"ו, רק שיש בזה נתינת מקום דכאשר יקראוהו בשם חכ' וחסדן וכו' יהי' בחי' החכ' והחסד בהעלם להיות מקור לבחי' חכ' וחסד כו' שזהו בחי' ע"ס הגנוזות שהן בבחי' שמות לבד כו', ומ"מ זהו בחי' שמות ל' רבים ונמשכים משמו הגדול שהוא בחי' שם אחד כו'. וכ"ז הוא בבחי' המשכה

וגילוי מן העצמות, דגם בחי' שם הנ"ל ה"ז בבחי' גילוי אור רק שהוא בבחי' אור המאיר לעצמו שלמעלה מבחי' שמות הנ"ל שהן בעצמותו גופא בחי' אור המאיר לזולתו דהיינו בבחי' שייכות אל העולמות כו' כנ"ל. אבל עצם הוא הכלול בעצמותו שאינו כלל בבחי' המשכה מן העצמות כו', וכידוע המשל בכחות הנפש דכחות עצמיים היינו הכלולים בעצם הנפש שאינם בבחי' המשכה מהנפש כו', וכל הכלול בהעצם ה"ה כמו העצם כו', וכמו"כ הוא בעצם האור שכלול ומיוחד בעצמותו ית' שהוא כמו העצם שאינו נופל בזה גם ל' אחדות וכמו שם אחד כו', והוא בחי' יחיד שזהו שהוא יחיד בעצם כו'. וכידוע ההפרש בין אחד ויחיד דאחד הוא התאחדות הפרטים וכמו אלף א' או אדם א' כו', והגם דבחי' שמו הגדול ה"ז למעלה ממדרי' פרטיות גם בבחי' נתינת מקום כו' כנ"ל, מ"מ ה"ז בחי' גילוי להיות נמשך אור שיהי' בבחי' שרש ומקור כו' (ובאמת בחי' גילוי הזה אינו להיות ממנו אור שיהי' מקור דא"כ הוא בבחי' מקור למקור כו', כ"א ענינו הוא להיות בחי' גילוי העצמות כו' וכמשנת"ל ד"ה ואהי' אצלו אמון, ומ"מ הרי

מגילוי אור זה יכול להיות אור שיהי' בבחי' שרש ומקור כו'), וע"כ ה"ז בחי' אחד כו'. אבל בחי' עצם האור שאינו בבחי' המשכה כלל מן העצמות (הגם שהכל נמצא ממנו כו' מ"מ מאחר שאינו בבחי'