א'תיט

והדוגמא מזה יובן למעלה שיש ג"כ אותיות הדבור וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו כו' וכן יש אותיות המח' כו', והגם דלא מחשבותי מחשבותיכם וכמו"כ דבורו ית' אינו כדבורנו, מ"מ דברה תורה כל' בנ"א והוא בחי' האור שבא בכמה צמצומים עד שהוא בבחי' גילוי אל הזולת והיינו שיהי' ממנו התהוות עולמות ונבראים נפרדים שהן כמו דבר הזולת כו', וזהו בחי' חיצוניות המל' הנק' דבור עליון המקור לעלמין דאתגליא כו', ומח' העליונה היא מדרי' עליונה שבבחי' העלם לגבי נבראים דעדאת"ג וה"ז מקור בחי' עלמין דאתכסי' שזהו כמו הגילוי לעצמו היינו שהנבראים אינם בבחי' זולת כו'. ובד"כ הוא בחי' בינה ומל', דבינה הוא בחי' העלם ונק' ביום ההוא כו' והיא מקור בחי' עלמין סתימין דלא אתגלין, ומל' נק' אתה מקור עלמין דאתגלין כו', וידוע דעיקר מקור ההשתל' הוא בחי' בינה ושם עיקר התחלת הכלים ולכן נק' גרמוהי כו' וכמשנת"ל, ע"כ בכלל בחי' אותיות המח' ודבור הן בחי' אותיות מורגשים, רק שהמח' היא לעצמו ודבור אל הזולת כו'. אבל חכ' היא למעלה מבחי' הכלים דעיקרה

בחי' האור ולכן נק' בשם חיוהי כו', וע"כ החכ' היא למעלה ממקור להתהוות, וכידוע דחכ' היא בחי' מקור רחוק להשתל' כו', והגם דמקור הכל הוא בחי' חכ' מ"מ ההתהוות היא מבחי' הבינה וכמא' כולם בחכ' עשית בבינה כו' ועמ"ש בזהר בראשית דכ"ב ע"א. ויש אותיות גם בבחי' הכתר רק דכללות אותיות אלו הן למעלה מהאותיות והכלים דהשתל' שהן עד"מ אותיות הכתב בבחי' דבר נוסף כו', וכלים שבכתר הן בחי' אותיות החקיקה כו' וכמשנת"ל, וה"ז ג"כ בחי' אותיות וכלים כו', ולכן יש עולמות שהן מבחי' הכתר וכמ"ש עושה פלא דפלא הוא בחי' הכתר, ויש עולמות שהן בבחי' פלא וכמו בגולגלתא יתבין תליסר אלף עלמין כו', רק זהו מבחי' חיצוניות הכתר שבבחי' מקור להשתל' עכ"פ כו' אבל בחי' פנימיות הכתר אינו בבחי' מקור כלל כו'. וכן יש אותיות למעלה יותר בבחי' האור הכלול בעצמותו ית' והיינו בחי' האור שלפני הצמצום וכמא' הפרדר"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד כו', דהיינו מה שעלה ברצונו ית' שיהי' מקור לעולמות נק' ג"כ בשם בחי' אותיות וזהו בחי' שמו כו', אך שם זה נק' שמו

הגדול דהיינו אותיות הקבועים באור שנכלל בעצמותו כו', ואותיות אלו הן ג"כ בחי' אותיות החקיקה וכמא' גליף גליפא בטה"ע כו', רק שבאותיות החקיקה יש ב' מדרי' הא' אותיות החקוקים על האבן טוב הרי יש להם אחיזה באיזה דבר, ומשחירים את בהירות האבן טוב במקום החקיקה כו', והב' כמו אותיות שבלוחות שהיו חקוקים מעבר לעבר שלא הי' להם אחיזה בשום דבר והיינו שאינם בבחי' מציאות כלל כו' ועמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה רס"ו, וזהו דוגמא לבחי' האותיות שבאוא"ס שלפני הצמצום שאינם בבחי' מציאות דבר כלל כו'. ובפרטיות יש בזה ג"כ חילוקי מדרי' דבחי' עליית הרצון שעלה ברצונו להאציל זהו בחי' הדבור עד"מ כמו דבור האדם בינו לבין עצמו כו' וכמ"ש בלקו"ת בדרוש הצמצום ורשימו, ובחי' אוא"ס שלמעלה מעלות הרצון זהו כמו בחי' מח' עד"מ וכמשנת"ל, והיינו בחי' הגילוי וההעלם כו', ועם היות דאינו שייך שם בחי' אותיות כו' מ"מ הרי כבר עלה במח' ורצונו כל ההשתל' וכל ההתהוות דשיער בעצמו בכח כו'.

אבל בחי' עצמות אוא"ס ה"ז למעלה מבחי' עלות הרצון כו'. והענין הוא כמ"ש בהוספות לתו"א בהבי' דואני נתתי דעצמות א"ק הוא בחי' קדמות המאציל כו', והיינו כי א"ק הוא בחי' אדם הראשון שעלה במח' בא"ס הקדמון לכל הקדומים ונא' ע"ז בצלם אלקים עשה כו' שעש"ז נק' בשם אדם קדמון כו' וכמשנת"ל, ובחי' מל' דא"ק הוא