א'תטז

והיינו בחי' הפנימיות והעצמיות שזהו בבחי' פנימיות הכתר שהוא העתקה והבדלה כו', ובשרשו הוא בבחי' העלם העצמי דא"ס כו' והוא עבר לפניהם למעלה מבחי' יעקב ועשו בחי' תהו ותיקון כו' ושם העיקר יעקב דוקא כו'. וז"ע אית לן חד הוא דטב מכולהו היינו בחי' הוא בחי' סדכ"ס שנעלם ונסתר לגמרי (בבחי' סתום מצ"ע כו') שזהו בחי' פנימיות הכתר כו', שלמעלה גם מבחי' מקור דחו"ג דלית שמאלא בהאי עתיקא כו', וזהו בחי' ברית יחיד מכוון באמצע בחי' אנת הוא חד ולא בחושבן שאינו בחשבון בחי' חמש כנגד חמש כו'. וי"ל דענין ברית יחיד מכוון באמצע היינו בבחי' פנימיות הספירות כו', וכידוע דהספירות מצד חיצוניותן הכתר נמנה עמהם שזהו בחי' חיצוניות הכתר כו', ובפנימיות הספירות הוא שמאיר בהם מבחי' פנימיות ועצמות א"ס ע"י בחי' הדעת כו' וכמ"ש במ"א באורך כו', וז"ע באמצע היינו בבחי' הפנימיות שגם בהע"ס מאיר בחי' זו כו'. וי"ל ג"כ באמצע הוא בחי' קו האמצעי בחי' הת"ת שעולה עד הכתר דהיינו בחי' פנימיות הכתר כו' (ועמ"ש בסי' בשער המועדים דכמו"כ הוא בבחי'

פנימיות ז"א עפ"י קבלת האריז"ל), ולכן קו האמצעי כולל ומחבר בית הקוין דימין ושמאל כו', וענין ההתחברות הוא דשמאלא אתכלל בימינא כו' והיינו שגם מדה"ד נהפך לבחי' הרחמים כו', וז"ע הוא הוי' אלקינו בכל הארץ משפטיו שמדת רחמיו לעולם כו'. וי"ל שזהו כענין דנחלת יעקב היא נחלה בלי מצרים דחו"ג ה"ה הפכים ומנגדים זל"ז, וא"כ בחי' החסד יש בה הפסק מפני מדת הגבו' כו', אבל ת"ת שכולל חו"ג ומטה מדת הגבורה ג"כ לבחי' החסד ע"כ היא נחלה בלי מצרים שאין בזה הגבלה והפסק כלל כו', וזהו מפני שבת"ת מאיר מבחי' עצמות א"ס דלית שמאלא בהאי עתיקא כו'. ובזהר יתרו דפ"ח ע"ב דבסעודתא תליתאי והאכלתיך נחלת יעקב אביך כו', ועמ"ש ע"ז בסי' בסעודת שחרית שזהו גילוי בחי' עתיק בז"א כו', ועמשנת"ל בענין ג' סעודות דשבת דהיינו בחי' פנימיות עתיק כו', וזהו שמדת רחמיו לעולם כו'.

וביאור הענין הוא דהנה אמרז"ל כל העונה איש"ר בכל כחו קורעין לו גז"ד שנא' בפרוע כו' בהתנדב עם ברכו ה', ופרש"י שע"י שמתנדבין לברך את בוראן עי"ז בפרוע, כי פרוע מתרגמינן בטל, ובכל כחו פרש"י בכל כוונתו, גם פי' בכל כחו כמ"ש ועתה יגדל כח אד', דהנה בפסוק בראשית ברא יש כ"ח אותיות שעז"נ כח מעשיו הגיד לעמו כו', דהרי בראשית נמי מאמר הוא אך הוא מאמר כללי שכולל כל המאמרות כו', וזהו כח מעשיו שהוא מקור ושרש כל המעשים שנתהוו במע"ב כו', והיינו בחי' חיצוניות החכ' שהיא ראשית ההשתל' מקור בחי' חו"ג דבששת ימים עשה ה' כו'. והנה ביש"ר יש ג"כ כ"ח אותיות וע"י שעונה איש"ר בכל כחו ממשיך תוס' כח בבחי' כח מעשיו כו', וז"ע ועתה יגדל נא כח אד' דהיינו הגדלת ותוס' כח בבחי' כח מעשיו כו', ועי"ז קורעין לו גז"ד כו', והוא כדאי' בסדה"י הטעם ע"ז דכח הוא ב"פ יד שביד יש י"ד פרקין (היינו באצבעות היד שלשה בכל אצבע ושנים באגודל, ובמשנה פ"א באהלות אי' ששה בכל אצבע היינו עד הקנה כמ"ש בתוי"ט שם), וב"פ יד שהוא יד ימין ויד שמאל

הוא בגימט' כח כו', וז"ע כ"ח עתים שבקהלת י"ד עתים לטובה וי"ד עתים לרעה והן נמשכים מב' ידות ימין ושמאל כו', ושרשם מע"ס שהן במספר עשר אצבעות חמש נגד חמש שהן ה"ח וה"ג כמשנת"ל, ומחמש אצבעות של יד ימין