א'תיג

המזווגם, והוא כמ"ש בזהר אחרי דע"ז ב' דיחוד ו"ה הוא ע"י החסד כו' אך יחוד י"ה לא תליא חיבורא דלהון בחסד אלא במזלא תליא כו' (עמ"ש ע"ז בבה"ז ובהגהות לשם), וכמ"ש בהבי' דונקדשתי דיחוד י"ה הוא ע"י מס"נ כו', והיינו שע"י המס"נ דבכל נפשך הוא נוטל את נפשך בבחי' עלי' והתכללות כו', ממשיכים בחי' מזלות העליונים להיות בחי' יחוד י"ה כו'.

והנה במד"ר פ' נח פל"ז אי' חמשה הוא לטובה וחמשה לרעה כו', א"ר ברכי' בשם רבנן דתמן אית לן חד הוא טב מכולהון הוא ה' אלקינו בכל הארץ משפטיו שמדת רחמיו לעולם, ופי' במת"כ מלה הוא ל' הפלגה הן לטוב הן למוטב מתחלתו ועד סופו כו' היינו בלי שינוי כלל כו', ולמעלה היינו בחי' לא שניתי שלא יש שום שינוי כלל דהיינו בבחי' עצמות אוא"ס שלמעלה מהשתל' כו', שהרי בסדר השתל' שזהו בחי' ממכ"ע יש שינוי והתחלקות מדרי' כו' אבל באוא"ס הסוכ"ע שלמעלה מהשתל' הוא לא שניתי כו', וכמו כי לא אדם הוא להנחם שזהו דוקא בבחי' כי לא אדם הוא כו'. וזהו ג"כ אברם הוא אברהם שהי' צדיק מתחלתו ועד סופו בלי שום שינוי כלל, והוא ע"ד מ"ש אחד הי' אברהם ואי' במד"ר נח פ"ל כ"מ שנא' הי' מתחלתו ועד סופו הי' צדיק כו', ובפ' מקץ ר"פ צ' ע"פ אחת היא יונתי תמתי זה אברהם שנא' אחד הי' אברהם כו', וידוע דאחת היא יונתי היא העבודה שלמעלה מטו"ד כו' דששים המה מלכות ששים מסכתות כו' כ"ז הוא בחי' חכ', ואחת היא יונתי הוא בחי' רעו"ד שלמעלה מבחי' חכ' כו',

וזהו"ע הוא אברהם בחי' כתר שבנפש שנק' הוא ל' נסתר היינו בחי' המקיפים שבנפש שלמעלה מבחי' כחות הגלוים כו'. וגם נק' הוא ל' נסתר ע"ד שאמר ריב"ז איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי כו', ומבוא' במ"א שזהו מפני שמהות הנשמה א"א להשיג כי היא למעלה מן הדעת והשכל כו', וז"ש לא ידעתי נפשי ששרש הנשמה היא בבחי' לא ידעתי היינו למעלה מהדעת כו', והי' ריב"ז מסופק אם הי' עבודתו שלימה בבחי' מהות הנשמה כו', וזהו שנק' הוא ל' נסתר כו' והיינו העבודה בבחי' עצם הנשמה בחי' אחת היא יונתי כו', ועי"ז המשיך בחי' אוא"ס הסוכ"ע שזהו בחי' אני הוי' לא שניתי שהוא בשוה מתחלתו ועד סופו בלי שינוי והתחלקות כלל כו'. וי"ל שזה"ע דאי' במד"ר שה"ש ע"פ באתי לגני לגנוני למקום שהי' עיקרי בתחלה דעיקר שכינה בתחתונים היתה וז' דורות שחטאו גרמו סילוק השכינה, ואח"כ עמדו ז' צדיקים והורידו והמשיכו כו' ואברהם הורידה ברקיע הז' כו', ומבוא' במ"א דגילוי השכינה בבהמק"ד הוא גילוי בחי' פנימיות שם הוי' כו' והיינו הגילוי דבחי' ג"ר כו', וכידוע דב"ר הי' בחי' ה'

עילאה שנק' קדה"ק קדשים הן חו"ב וקודש בחי' כתר כו', וזהו שהמשיך אברהם גילוי בחי' ג"ר כו'. וזהו ג"כ ענין אברם הוא אברהם דמבוא' במ"א שזהו חיבור בחי' המקיף והפנימי כו', והענין הוא דאברהם הוא שנתוסף לו ה' וידוע שזהו בחי' ה' עילאה בחי' בינה כמ"ש בתו"א פ' לך לך, ויתרון המעלה בזה שבבינה מאיר בחי' הכתר כמא' הוא דא עתיקא כו' וכמ"ש בתו"א שם, והנה אברם הוא בחי' הכתר אב רם בחי' שכל הנעלם מכל רעיון כו', והיינו בחי' חכ' שבכתר שהיא בבחי' רוממות שנסתר ונעלם מן העולמות כו' (ע"ש בתו"א ובהוספות בדרוש הנ"ל בהרחב הביאור), ושנק' אברהם הוא שיהי' בגילוי בבחי' פנימיות כו', וזהו אברם הוא אברהם שזהו החיבור בחי' המקיף שזהו בחי' הוא בחי' העלם שיאיר בפנימיות בבחי' גילוי כו' (והוא ג"כ ענין בחי' יחוד י"ה בבחי' יחודא שלים שזהו בכח בחי' מזלא דוקא שנמשך מבחי' הכתר כו', וזהו ג"כ ענין קדה"ק כו').