א'תיב

העולמות באופן שיתקבל בבחי' פנימיות בהם כו'. וכשמתבונן בזה איך שבכל דבר יש אור אלקי והעיקר הוא האלקות כו', וכמו שהאדם מרגיש בעצמו שהעיקר הוא החיות שבו כו', ובפרט כשיודע ומשיג אופן החיות האלקי בבל עולם ועולם ובפרטי המדרי' דע"ס איך ומה הוא כו', ה"ה מתעורר באהבה ותשוקה גדולה שחפץ ומשתוקק מאד באלקות וחפץ מאד בהתגלות אור האלקי שיאיר בגילוי בנפשו ובעולם כו'. אמנם אהבה זו היא בהגבלה לפי אופן ההתבוננות ולפי השגתו והעמקת דעתו באלקות כו', וכללות האהבה הזאת אינו בבחי' עלי' והתכללות ובבחי' יציאה מגדר כלים כ"א אדרבא היא בבחי' המשכה ובבחי' גילוי אור כו', ובזה הוא חפץ שיאיר לו האור בגילוי ובבחי' פנימיות כו', דכמו"כ הוא גם בהדביקות בהאור האלקי בהתבוננות הזאת הוא שמאיר לו האור האלקי ונדבק בו בשמחת הנפש ששמח בנפשו על האור והגילוי כו' (רק שאינו יוצא בזה ידי חובת העבודה דתכלית האהבה היא העבודה מאהבה כו' וכמ"ש בסש"ב ספ"מ).

אך בחי' ממכ"ע ה"ז רק הארה שבאין ערוך לגבי עצמות אוא"ס וכמ"ש כי עמך מקור חיים דגם מקו"ח דעולמות הוא רק עמך טפל ובטל לך כו', אבל עצמות אוא"ס ה"ה למעלה מבחי' התלבשות בעולמות והוא בחי' חי בעצם לא בבחי' חיות להחיות כו' ונק' חי העולמים דהיינו שמובדל מן העולמים כו' (ונק' מ"מ חי העולמים מפני שמזה דוקא עיקר החיות של העולמות כו' וכמ"ש בסש"ב פמ"ח, רק שאינו בבחי' התלבשות בעולמות מפני שאינו בבחי' חיות להחיות כו'), והיינו בחי' אוא"ס הסוכ"ע שהוא רק בבחי' מקיף על העולמות כו' ולא יש בזה התחלקות מעלה ומטה כו', וכמשנת"ל באורך בענין מקיף הכללי ומקיפים פרטים כו' (ושרש ב' המדרי' האלו הוא באוא"ס שלפני הצמצום בבחי' עלות הרצון ובחי' אוא"ס שלמעלה מבחי' עלות הרצון כו' וכמשנת"ל בהתחלת הדרוש ובדרוש יו"ט של ר"ה רס"ו). וידוע דבנשמות שייך השגה גם בבחי' סוכ"ע, ולא זו ההשגה בלבד שיש בחי' עצמות אוא"ס שאינו בבחי' התלבשות בעולמות כו', אלא שגם בזה יכול להיות ההשגה באופן ההפלאה דאוא"ס כו', וזהו מפני שהנשמות הן

מבחי' עצמות אוא"ס כו' (וכמשנת"ל דשרשן מבחי' טה"ע שלפני הצמצום דהיינו בחי' אוא"ס שקודם עלות הרצון כו'), ע"כ יש בהם ההשגה דבחי' ההפלאה דאוא"ס כו'. וכשמתבונן איך שאוא"ס מופלא ומובדל מהעולמות כו' ולא רק מעולמות התחתונים אלא אף גם מהעולמות היותר עליונים כו', ה"ה מתעורר בתוקף הרצוא והצמאון להיכלל בעצמות אוא"ס כו', וכמ"ש אליך ה' נפשי אשא בבחי' כליון ממש כו', ולא שהוא בבחי' קירוב באלקות ורוצה התגלות האלקות כו' כ"א בחי' הכליון וההתכללות באוא"ס ב"ה, וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' שאינו רוצה בהגילוי אור כ"א להיכלל בעצמותו כו' (וי"ל שזה"ע שהעלי' היא ע"י הבינה כנ"ל בשם העה"מ דכאשר זה בבחי' בינה היינו בבחי' השגה והתבוננות ה"ז בבחי' עלי' והתכללות כו', דבבחי' החכ' היינו בבחי' ראי' הרי יש אופן שהוא בבחי' שוב דוקא כו' וכמ"ש בדרוש יו"ט של ר"ה הנ"ל, וגם בחי' הרצוא דחכ' הוא בבחי' דביקות כו' וכמ"ש במ"א ובדרוש הנ"ל). וזהו ובכל נפשך שהוא באוא"ס הסוכ"ע והו"ע מס"נ היינו מסירת כל הרצונות והוא שאינו רוצה בכל

הגילוים רק להכלל בבחי' עצמות אוא"ס כו', ועי"ז ממשיכים בחי' מזל עליון היינו המשכה מבחי' הכתר להיות יחוד י"ה בבחי' יחודא שלים כו', וכמ"ש במאו"א אות ב' סעי' ס"ז בחו"מ כו' והכל תלוי במזלא דדיקנא כי הוא