א'תי

שזהו מבחי' חיצוניות האור וחיצוניות הכלים כו', דהשגחה זו באה ע"י ממוצעים רבים בהסתר והעלם אחר העלם כו' וכנ"ל שהיא ההשפעה שע"י אמצעות המלאכים שבהם וע"י מתעלם ומתגשם האור כו', וכמו שמשתל' ממדרי' למדרי' בעולמות בי"ע באה ההשפעה ע"י השרים העליונים שהן ע' שרים דנוגה שמתלבש בלבוש הטבע כו', וכמ"ש במ"א בענין וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה בבחי' עשי' דוקא כו'. והב' היא ההשגחה דשם הוי' שהיא מבחי' פנימיות האור ופנימיות הכלים והיא השגחה פנימיות ורוחניות שאינה באה ע"י ממוצעים ואינו מתעבה ומתגשם כלל כו', וכמ"ש הרמ"ז פ' שלח דקנ"ח ע"א וז"ל ועוד נודע שב' מיני שפע הם א' הנמשך מלמעלה כו' לזון את כל העולמות כו' וזה הולך ומתעבה ממדרי' למדרי', והמין הב' הוא העובר דרך מעביר ואינו מתמעט אלא מתעבה (אפשר צ"ל ולא מתעבה) מראש ועד סוף עכ"ל, והיינו בחי' פנימיות ועצמות האור שאינו מתעבה ומתגשם ואינו משתנה ממדרי' למדרי' כו', והמשכה זו היא לנש"י שהן מבחי' פנימיות הכלים ומבחי' פנימיות האור כו' ושרשם מבחי' פנימיות ועצמות א"ס

כו' וכמשנת"ל בענין טהורה היא כו'. וזהו שישראל נק' אישון עינו כי זה הוא עיקר הראי' גבוה הרבה במדרי' מבחי' הראי' ע"י כלי העין כו', והוא מ"ש היוצר עין הלא יביט פי' הלא יביט בעצמו שלא ע"י עין שהיא הראי' בעצם האור כו', וה"ז למעלה מבחי' שבעה המה עיני ה' שזהו מבחי' ז"ת דז"א דאצי' כמ"ש בזהר ויחי דרמ"א ע"א דשם הו"ע הכלים כו', והראי' דאישון עינו הוא בחי' ראי' דחכ' כמ"ש במשה וירא ראשית לו ששם עיקר הראי' כו', וחכ' היא למעלה מבחי' החיות של העולמות וכמא' אלפים שנה קדמה כו', והיינו בחי' פנימיות החכ' בחי' מוחין דאבא שלמעלה מהשתל' כו'. ובזהר שם דשבעה עיני ה' הן סנהדרין עיני העדה שהן ז' מדות כ"א כלולה מעשר כו', והנה בסנהדרין הי' המופלא שבסנהדרין כנגד משה וכדאי' במשנה פ"ג דסנהדרין מ"ו סנהדרי גדולה הי' של ע"א שנא' אספה לי שבעים איש ומשה על גביהן כו' והוא הנק' מופלא שבב"ד כו', ובהוריות פ"א מ"ד או שלא הי' מופלא של ב"ד שם שאין זה הוראה כו'. והענין דע' סנהדרין הן מבחי' ז"ת שכל אחד כלול מיו"ד כנ"ל והיינו בחי'

המוחין שבמדות כו' ומשה הוא בחי' עצמיות החכ' כו', וגם כמשנת"ל דענין אצי' רוחו של משה עליהם הוא ההמשכה מבחי' עצמות החכ' כו', מ"מ אינו דומה לעצמות החכ' ממש שזהו בבחי' מופלא מהם כו', אמנם ענין ואצלתי מן הרוח כו' זהו כמו האצי' מאוא"ס המאציל וכמו התהוות החכ' מבחי' חכ' שבכתר כמו"כ הו"ע הסנהדרין לגבי משה, וא"כ משה הוא בחי' ח"ס וזהו בחי' המופלא שבסנהדרין דח"ס היא הפלאה והבדלה מבחי' חכ' דאצי' כו' וכמשנת"ל (בתחלת הדרוש בענין שתוק כך עלה במח' כו'). וזהו ג"כ אישון עינו דעין היא בחי' חכ' ואישון עינו זהו בחי' פנימיות ועצמות החכ' בחי' ח"ס כו', ועמ"ש באוה"ח ע"פ השקיפה ממעון קדשך שהעיר מענין ב' הזיווגים דלא שלים וזיווגא דשלים המבו' בע"ח, דזיווגא דלא שלים הוא להחיות העולמות שזהו מבחי' חיצוניות החכ' כו', וזיווגא שלים הוא להוליד נשמות שזהו מבחי' פנימיות ועצמות החכ' כו' והוא מאסתכלותא דא"א בחו"ב ובזו"נ כו' וכמשנת"ל באורך, וזהו ההשקפה וההשגחה על נש"י מבחי' עצמות החכ' שזהו בחי' אישון עינו כו'.

גם י"ל דבחי' אישון עינו הוא כמ"ש באד"ר דק"ל ע"א בפי' עין ה' אל יראיו עין אחת בחי' עינא דעתיקא דלית שמאלא בהאי עתיקא כו', והיינו דאישון עינו זהו בחי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.