א'תח

כו', וההשפעה היא בחי' מצות הוי' דהיינו התחברות בחי' שם הוי' עם נש"י שזהו בחי' האור שבא בבחי' השתל' בבחי' מדידה והגבלה כו', ואח"כ למען תזכרו שנש"י הן בחי' דכר ומשפיע והוא שממשיכים בחי' מצותי בחי' ההתחברות דעצמות אוא"ס עם העולמות כו' (וכנ"ל דעתיק הוא בחי' ירידת העצמות להתחבר עם העולמות כו' ונש"י ממשיכים שיהי' גילוי בחי' זו כו', וי"ל דשרש ההמשכה היא מבחי' עצמות א"ס שלמעלה גם מבחי' ירידת העצמות כו', וכנ"ל בחי' שמו הכלול בעצמותו שזהו בחי' העלם העצמי דא"ס כו' וכמ"ש במ"א), וזהו שכ' והייתם קדושים לאלקיכם שתגרמו דעצמות א"ס יהי' בבחי' קדוש כו', להיות דעצמות אינו בערך גם להיות בבחי' קדוש (או קדש כו'), ונש"י ממשיכים להיות בבחי' קדוש כו' (ועמ"ש מזה בד"ה שמח תשמח רנ"ז). ועפ"י הנ"ל יובן מה שיש בכח ב"ד לעשות לצורך שעה שלא עפ"י התורה שיש מצד שרשי הנשמות שהן למעלה מהתורה, וכמ"ש רק באבותיך חשק ה' שזהו התענוג בנש"י מצ"ע דוקא שנת"ל שזהו בחי' התענוג דעצמות א"ס ממש שלמע' גם מבחי' שעשועים העצמיים דתורה כו',

וע"כ משום עת לעשות לה' והיינו שיושלם בחי' החפץ והכוונה העצמית דעצמות א"ס ממש שלא בא בבחי' חכ' דתורה כו' ביכולתם לעשות גם שלא עפ"י התורה כו' (ומ"מ נא' זה בתורה כמו התשובה שנא' בתורה ושבת עד ה' כו', הגם שהתשובה היא למעלה מהתורה כו' כנודע, כמו"כ נא' בתורה לא תסור כו' ימין ושמאל כו' דבעצם זהו למעלה מהתורה כו'). וה"ז כמשל אור הראי' שנת"ל שהוא בחי' אור מקבל רק זהו באור הראי' שבחומר העין, אבל כח הראי' בעצם אינו בחי' אור מקבל כלל כו', כמו"כ נשמות כמו שירדו למטה ונתלבשו בגוף ה"ה מקבלים מהתורה והיינו דהתקשרות ודביקות נפשם באלקות הוא ע"י התורה כו' (ועם היות דההתקשרות היא בהנשמה בכח עצמה שהיא המתקשרת באלקות וכמ"ש ואתם הדבקים בה' אלקיכם כו', ה"ז ע"י סיוע דתורה כו'), אבל מצד שרש ומקור נשמתם אינם בבחי' מקבל כלל ואדרבא הן בחי' משפיעים בתורה וביכולתם לעשות גם שלא כפי התורה לצורך שעה כו', וזהו דמצד שרשם הקדום בבחי' עצמות א"ס אינם בבחי' אור מקבל כלל וה"ה בחי' עצמיים ממש כו'.

ולהבין זה בעבודה הנה כתי' יסובבנהו כו' יצרנהו כאישון עינו וקאי על מ"ש לעיל כי חלק ה' עמו כו' עז"א ימצאהו בארץ מדבר כו' יצרנו כאישון עינו, דנש"י נק' אישון עינו וכמארז"ל כל הנוגע בהם כאלו נוגע בבבת עינו כו', והנה מלאכים נק' ג"כ עיני ה' וכמ"ש ה' עיניו משוטטות בכל הארץ וכתי' שבעה המה עיני ה' משוטטים כו' וקאי על המלאכים, דא"א לומר דהכוונה על האדם שהרי בציור אדם הן ב' עינים, וכמ"ש בס"י ושערים בנפש שתי עינים שתי אזנים שני נקבי החוטם והפה והיינו דבכללות הן שבעה שערים, אבל העינים בפרט הן שתים כו' והן בחי' חו"ב ה"ח וה"ג או נו"ה דחכ' כו', וכמ"ש במאו"א מע' ע' אות י"ד ושבעה עינים הן המלאכים ושרשם מז' מדות שהן שבעה עינים וכמ"ש במאו"א שם כו'. ומה שלפעמים נא' משוטטים ולפעמים משוטטות הוא שיש מלאכים שמעלמא דנוק' ומלאכים מעלמא דדכורא כו' וכמ"ש בתו"א ד"ה ארדה נא ואראה כו', ועמ"ש בזהר משפטים דק"ז ע"א ודקי"ז ע"א וברע"מ אמור דצ"ט ע"א שהן מלאכים שנק' מארי דעיינין מארי דאשגחותא כו'. והענין הוא עד"מ

כלי העין באדם התחתון הנה היא בחי' כלי בעלמא לכח הראי' הרוחניות שבמוח, שהרי כח הראי' יש בנפש קודם בואה לגוף וכמו מזלייהו חזי כו',