א'תו

וע"כ ממשיכים מבחי' עצמיות אוא"ס שלמעלה גם מבחי' התורה כמו שהיא בבחי' אור כללי כו'. והענין הוא דהנה בע"ח שמ"א פ"ג שיש ניצוץ קטן מאד שהוא בחי' אלקות נמשך ממדרי' האחרונה שבבורא וזה הניצוץ מתלבשת בכח ניצוץ א' נברא (י"ל כמו שא"ק נק' אדם דברי' כו') שהיא נשמה דקה במאד מאד הנק' יחידה ובניצוץ זה הנק' יחידה יש בה שרשי ד' בחי' כו' עכ"ל, ושם שזהו בחי' עתיק ואריך דאריך היא בחי' הכוללת הכל ועתיק זהו בחי' תחתונה שבמאציל כו', וידוע דא"ק הוא בחי' אריך דכללות העולמות וכמ"ש במ"ח שער כללות העולמות, והיינו להיות א"ק בחי' אור הכללי הכולל הכל זהו בחי' אריך כו', ובחי' קוב"ה בחי' פנימיות א"ק זהו בחי' עתיק כו', והתורה שהיא בחי' אור כללי ה"ז בחי' חיצוניות א"ק, אבל בחי' הניצוץ דנשמה שלמעלה מבחי' יחידה שהיא בחי' אריך כו' וכמ"ש בע"ח שנמשך מבחי' תחתונה שבבורא כו' ה"ז למעלה מהתורה כו', והיינו שהתורה היא בחי' אח"פ דא"ק ונשמות הן בחי' עצמות א"ק כו', והנה בתורה יש בחי' פנימיות וחיצוניות וזה דאסתכל באורייתא כו' זהו

חיצוניות התורה, אבל פנימיות התורה הו"ע ואהי' אצלו שעשועים בחי' פנימיות א"ק כמו התענוג שהוא פנימיות הרצון כו'. ומ"מ הנשמות הן למעלה מכללות התורה גם מבחי' הפנימיות כו', וי"ל שהרי בע"ח שער שבה"כ פ"ה אי' שיש כדוגמת עתיק לעילא מגולגלתא דא"ק, וא"כ הנשמה היינו הניצוץ שהוא בחי' עתיק י"ל שזהו מבחי' עתיק דא"ק כו', וה"ז למעלה גם מבחי' פנימיות התורה שהיא בחי' פנימיות א"ק כו'. והענין הוא דהרי התורה היא בחי' חכ' והרי עד"מ בנפש הרי החכ' הוא מכחות הנפש לא הנפש עצמו כו', וגם כמו שנת"ל שהחכ' בעצם הוא בחי' תענוג י"ל שזהו מ"מ התענוג בבחי' חכ' כו', ובאמת אינו שייך לומר שם בחי' חכ' מ"מ ה"ז תענוג באיזה דבר שאינו דבר ממש (א גישמאק אין ע(עס וואס), לא התענוג בהעצמות לבד שאינו בשום דבר כלל רק בהעצמות כו' וכמ"ש במ"א. וכמו"כ י"ל בתורה גם כמו ואהי' אצלו שעשועים בחי' שעשועים העצמיים זהו מ"מ התענוג בתורה כו', אבל נשמות הן בבחי' תענוג העצמי ממש כו' (וי"ל עד"מ הטפה שנמשכת מעצמות מוח האב מ"מ עיקר המוליד הוא מה שרוח יזרעו

עמ"ש בילקוט הושע רמז תקל"א, וכמו"כ י"ל בתורה שהיא בחי' הטפה שמעצמות ח"ס כו' וכמ"ש בהבי' דתורה צוה, והרי העיקר הוא בחי' הרוח שבהטפה וזהו בחי' הנשמות כו', וי"ל דזהו מ"ש בס"י ע"ס בלי מה כשלהבת קשורה בגחלת כו' אחת רוח אלקים חיים כו', ומבו' בלקו"ת בד"ה קא מיפלגי שזהו"ע הקריאה בתורה שזהו עד"מ רוח הנופח בהגחלת המוציא את האש מההעלם כו' (וידוע דהשלהבת הקשורה וטמונה בתוך הגחלת הו"ע ע"ס הגנוזות כו'), והיינו דרוח הדבור מוציא אור התורה מהעלם לגילוי כו', וי"ל דרוח הוא בחי' הנשמות שמביאים וממשיכים תוס' אור בתורה שלמעלה שיהי' התגלות התורה כו' (ועמ"ש במעלת בחי' רוח ואויר בתו"א בהבי' דהמגביהי ובהגהות דמזוזה מימין ובד"ה אדם כי יהי' רל"ה).

ולפי משנת"ל דמש"א טהורה היא היינו דשרש הנשמה היא מבחי' טה"ע דהיינו בחי' אוא"ס שלפני הצמצום כו', הנה זהו ג"כ בבחי' הפנימיות והעצמות דאוא"ס כו', וכמ"ש דבאוא"ס שלפני הצמצום יש ב' המדרי' דטה"ע וטה"ת, טה"ת הוא בחי' סובב ומקיף הכללי דאוא"ס והוא בחי' עיגול הגדול שלפני הקו כו', ובחי' טה"ע ה"ז למעלה מבחי' מקיף הכללי כו' (עמ"ש בשעה"ת ד"ה אחרי ה' תלכו פי"ד). וי"ל שזהו כמו בחי' עתיק ואריך דידוע דבחי' אריך הוא