א'תה

בבחי' בלתי מדה כו' וכמשנת"ל). וזהו ישראל מתקשראין באורייתא שהנשמה המלובשת בגוף שהיא בחי' נברא ובע"ג וכדי שתתחבר לאוא"ס הבלתי בע"ג שזהו בחי' קוב"ה זהו ע"י התורה שיש בה ב' הבחי' דאור ושלמה שהם ב' בחי' שבהממוצע כו', ואף גם דהגוף והנה"ב מעלימים ומסתירים על אור הנשמה יש בכח התורה לשבור את ההסתר דהנה"ב ולהוציא ממסגר אסיר כו', שז"ע עוז ותושי' שהתורה היא בחי' עוז לנה"א ומתשת כח הנה"ב כו' וכמ"ש בתו"א בד"ה בחדש השלישי, והוא ע"י בחי' אור דתורה כו', וכמ"ש במ"א דהתורה להיות שרשה בבחי' עקודים ובחי' חכ' הקדומה דא"ק שלמעלה מבחי' תהו ותיקון כו' ע"כ בכחה לשבור את חומריות הנה"ב כו', וכמשארז"ל ע"פ אל גנת אגוז כו' דלוחות אבן שוברין את הנה"ב כו', ולכן אמרז"ל בפתחתא דאיכה הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו המאור שבה מחזירו למוטב כו', מאור שבה הוא בחי' אור דתורה כו' שיש בכח התורה לשבור את הנה"ב ולקשר הנשמה שבגוף באוא"ס ב"ה בחי' קוב"ה כו'.

וסדר העבודה בלימוד התורה הוא כמארז"ל (פסחים דס"ח) מעיקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשי' עביד היינו לקשר הנפש הוא בחי' הארת הנשמה המלובשת בגוף להקב"ה, שעם היות שירדה להחיות את הגוף שבאה בהגשמה ונתעלמה ע"י הגוף כו' מ"מ תהא אחוזה וקשורה בו ית' כו', אך אח"כ צ"ל לימוד התורה לשמה היינו לשם התורה עצמה כו'. והענין הוא דהנה התורה נתלבשה למטה בדברים גשמיים כמו המחליף פרה בחמור ושנים אוחזים בטלית וד' רשויות דשבת וכה"ג, ולמעלה התורה מדברת בענינים האלו ברוחניות וכמו דרה"ר ורה"י הם בחי' תהו ותיקון וכה"ג בכל הדברים (ועמ"ש בשל"ה במא' בית חכמה והוא מד' ט"ו והילך, ובמס' שבועות שלו בענין מתן התורה והוא בד' קפ"ו), וצריכים לחבר בחי' התורה כמו שהיא למטה לבחי' התורה כמו שהיא למעלה כו'. אמנם י"ל לשמה לשם התורה כמו שהיא למעלה והיינו להמשיך המשכת אוא"ס בתורה שלמעלה, וע"ד מ"ש בס' הבהיר דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה כו', דנש"י בשרשם הן למעלה מהתורה גם כמו שהיא למעלה בבחי' חכ' הקדומה כו'. והענין הוא דאי'

בזהר תרומה דקס"א דכד ברא קוב"ה עלמא אסתכל בה באורייתא וברא עלמא כו' בר נש מסתכל בה באורייתא וקאים עלמא כו', וידוע הענין דא"ק הוא בחי' אור כללי שכולל כל ההשתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד דהכל בפרטי פרטיות נמצא כלול במחה"ק דא"ק, וכולן נסקרין בסקירה א' ממש שעז"א בזהר במח' א' נבראו כל העולמות דהיינו במחה"ק דא"ק דשם הוא בבחי' מח' א' ממש כו', ובזה בחי' א"ק הוא בבחי' ממוצע בין אוא"ס אל העולמות כו', שהרי העולמות הן בבחי' זמן והאוא"ס הוא למעלה מבחי' הזמן כו' וא"ק הכולל הכל צופה ומביט עד סוף כל הדורות וכולן נסקרין בסקירה א' ה"ז ממוצע בין למעלה מהזמן והזמן כו' וכמשנת"ל באורך. וזהו ג"כ ענין אסתכל באורייתא וברא עלמא דהתורה היא ג"כ בחי' כלל ופרט ובחי' הכללות דתורה הוא בחי' האור כללי דא"ק כו', וקוב"ה הוא בחי' עצמיות אוא"ס בחי' פנימיות א"ק שלמעלה גם מבחי' אור כללי דא"ק כו' אסתכל באורייתא כו', דהיינו דבכדי שיהי' התהוות העולמות מבחי' עצמות אוא"ס צ"ל תחלה ההמשכה בבחי' כללית ואח"כ בא בבחי' פרטי כו' (וכידוע בענין מאמר

סתום ומא' פתוח שזהו בחי' מא' כללי ומא' פרטי כו'), ב"נ מסתכל באורייתא וקאים עלמא משום דישראל עלו במח' דבבחי' מחה"ק דא"ק במעלה ומדרי' עליונה יותר והיינו בבחי' פנימיות א"ק,