א'תג

ישראל הן מבחי' ז"א וכידוע די"ב שבטים הן י"ב גבולי אלכסונים דז"א ורק ששרשן הוא מבחי' החכ' כו', אבל חכמי העדה הוא שהן בבחי' מוחין דז"א ויש בהם המשכת בחי' ח"ע כו' כנ"ל), מ"מ ההמשכה והגילוי הוא ע"י התורה דוקא דאורייתא מחכ' נפקית כו' ובה וע"י דוקא ממשיכים החכמים גילוי החכ' בבחי' מל' ולהיות הגילוי למטה כו'. וזהו שהן בבחי' עיני העדה כמשל העינים שמנהיגים כל שייפי דגופא כנ"ל בשם הזהר הרי זהו שמנהיגים ע"פ התורה דוקא ועי"ז דוקא ילכו כל ישראל לאורם כו', וזהו כמשל אור הראי' דעם היות שהראי' הוא באור הראי' דוקא הרי צריך סיוע מאור השמש כו', כמו"כ שהחכ' נק' עיני העדה שמאירים לכל ישראל בבחי' גילוי אור החכ' כו' מפני שנמשכים מבחי' החכ' כו', ומ"מ זהו ע"י סיוע התורה דוקא כו'.

אמנם מצינו שיש כח בחכמים לעשות גם שלא כפי התורה, וכמו בקדוש החדש דכתי' אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם אתם כתי' אפי' מוטעין אפי' שוגגין ואפי' מזידין כו', וכתי' לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל אפי' אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין כו' ועמ"ש הרמב"ן שם, ובכל"י פי' שזהו ע"ד שאמרו רז"ל הללו מטהרין והללו מטמאין כו' ת"ל נתנו מרועה א' כו', והיינו דבכל דבר יש כמה פנים וכמארז"ל לא נתנו ד"ת חתוכים למשה אלא עכדו"ד א"ל מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור כו', והולכין אחר הרוב עד"מ כשרוב הסברות מצדדות לטהר טהור כו', ולפעמים משום עת לעשות לה' יכולים החכמים לפסוק כפי המיעוט כו'. והענין הוא ע"ד שאמרז"ל אלו ואלו דא"ח דלכל דעה יש שרש ומקור למעלה וע"כ היא אמת בעצם כו', וכמו ב"ש וב"ה דאף דב"ש במקום ב"ה אינה משנה מ"מ דעת ב"ש יש לה ג"כ שרש ומקור למעלה בבחי' הגבו' כו' כנודע (ועמשנת"ל בתחלת הדרוש בד"ה נשא), רק שההלכה היא בחי' אמת לאמיתו כו' וכמ"ש במ"א, ולפעמים לצורך שעה יכולים לילך אחר אחת

הדעות אעפ"י שאין הלכה כן כו'. אך באמת הרי ביכולת הב"ד לשנות גם בדבר המקובל שאין בזה מחלוקת כלל ואפי' מ"ע ול"ת שבתורה, וכמ"ש הרמב"ם ה' ממרים פ"ב ה"ד וכן אם ראו לפי שעה לבטל מ"ע או לעבור על מל"ת כדי להחזיר רבים לדת או להציל רבים מישראל מלהכשל בדברים אחרים עושין לפי מה שצריכים לשעה כו', וכמו חלל עליו שבת א' כדי שישמור שבתות הרבה כו', וצריכים לומר שזהו מפני שישראל באמת קדמו לתורה וכמ"ש באורך בד"ה יונתי ובהביאורים, וע"כ יש ביכולתם להתיר לצורך שעה את האסור עפ"י התורה כו'. והענין דהנה בתורה ונש"י מצינו מדרשות חלוקות שפעם מצינו דנש"י גבוהים במעלתן מן התורה ופעם מצינו להיפך שהתורה גבהה מעלתה על נש"י, דהנה בתדב"א א' שני דברים קדמו לעולם תורה וישראל וא"י איזה מהן קדום ואומר אני ישראל קדמו, והראי' לזה שהרי כל התורה מדבר בהציוי לישראל צו אל בנ"י דבר אל בנ"י וא"כ הרי ישראל קדמו, וכ"ה במד"ר בענין ז' דברים שקדמו לעולם דחשיב בזה גם התורה ואו' דמחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר כו', וכן מובן ממ"ש תורה צוה לנו

משה מורשה ואמרז"ל א"ת מורשה אלא מאורשה שהתורה נק' כלה מאורסה לאיש שזהו כנס"י כו' הרי שנש"י הם משפיעים בתורה כו'. ופעם משמע בהיפך וכדאי' בזהר תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה, הרי מזה דמעלת התורה למעלה ממעלת נש"י שע"י אמצעית התורה מתקשראין נש"י להקב"ה כו'.