א'שצד

שבזה שייך בחי' ברכה והמשכה להיות שזהו בחי' ראשית הגילוי כו', וכמ"ש הפרד"ס בענין ראשית וראשון דראשית הוא שיש לו שייכות אל האחרית כו' וכמ"ש מזה לעיל, אבל בחי' הכתר נק' קדוש שמובדל מבחי' ההשתל' כו', ובד"כ הוא שכללות בחי' הכתר נק' קדוש גם בחי' א"א שהוא ריש לנאצלים מפני שבתוכו מלובש בחי' עתיק כו', וכמשנת"ל (ד"ה אלה מסעי) בענין מאה שנה דכתי' שנה ל' יחיד מפני שמלובש בו בחי' אנת הוא חד כו', וכמו"כ נק' קדוש כו' והעיקר הוא בחי' פנימיות הכתר בחי' עתיק שמובדל לגמרי כו' (וזהו ג"כ שהת"ת נק' קדוש כמ"ש בלק"ת ד"ה קא מפלגי כו' והוא מפני שהת"ת נמשך מבחי' פנימיות הכתר כו' וכמ"ש בהגהות לשם).

ובזה יובן בעבודה דבחי' קדוש וברוך, כי יש התבוננות שבאה בבחי' השגה גמורה במוחו ונכנסת בקרב איש ולב עמוק, והוא בבחי' ממכ"ע דהיינו בבחי' אור וחיות אלקי שבא בבחי' התלבשות בעולמות ששייך בזה השגה, דמבשרי אחזה אלוקה דמרגיש בעצמו החיות המחי' אותו, דכמו"כ יודע ומרגיש בהחיות אלקי שבעולמות שבכל דבר יש אור וחיות אלקי כו', ומה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם דמאופן התלבשות החיות בגוף בפרטי הכחות שבו כמו"כ יבין וישיג פרטי המדרי' באלקות ואופן ההתלבשות דהאור האלקי בעולמות ובכלים כו', שהרי עשר כחות הנפש שרשן מע"ס העליונות כמ"ש בסש"ב, וע"כ מכחות הנפש יכול להבין דוגמתן בבחי' אלקות דע"ס כל או"א לפי אופן השגתו כו'. ובד"כ ההשגה דנשמות דבי"ע הוא בבחי' האור המאיר מאצי' לבי"ע והוא בחי' מל' דאצי' שעז"נ ואתה מחי' את כולם בבחי' אור וחיות פנימי כו', ובנשמות גבוהות יש השגה גם בבחי' ממלא דאצי' דהיינו בחי' החכ' שהיא ראשית ההשתל' בעולם אצי' כו' כנ"ל, וכמ"ש בזהר בהר דקי"א ב' בענין בן כבן דחפיש

בגניזו בכל רזין דביתי' כו' שזהו מדרי' האצי' כמ"ש במ"א. והשגה והתבוננות זאת נכנסת ג"כ בלב להתפעל באהבה ובבחי' דביקות באלקות כו', ולפי אופן ההשגה כך הוא התפעלות הלב כו', וכמשנת"ל בענין רוח רעש ואש ובחי' אש ה' כו'. אבל כ"ז הוא בהאור דממכ"ע שבא בבחי' התלבשות וה"ז בבחי' התלבשות ממש כו', וכמו"כ בענין שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שזהו בחי' אוא"ס שבעולמות שבא ג"כ בבחי' השגה ובבחי' ראי' כו', ועם היות שזהו בחי' אוא"ס הבל"ג שלמעלה מהתלבשות כו', מ"מ יש בזה ראי' והשגה מפני שזהו מה שבא בעולמות בבחי' פעולה נגלית והוא התמדת הקיום של הנבראים והתמדת פעולתם כו' וכמשנת"ל. רק שהאהבה הבאה מזה היא בבחי' חולת אהבה מפני שא"א להיות בבחי' גילוי ממש, דבבחי' ממכ"ע הנה בהשגה והתבוננות אמיתי מאיר האור בגילוי ממש בנפשו ונדבק מאד בהאור האלקי כו', אבל באוא"ס הבל"ג גם כשמשיג הענין היטיב ומתבונן בזה בהעמקת הדעת ובא בהנחה טובה בנפשו ויודע ומרגיש את הענין היטיב, מ"מ אין האור מאיר בנפשו בגילוי ממש, כי הכחות אינם יכולים

לקבל את האור להיות שהכחות הן בחי' כלים והאור הזה הוא למעלה מבחי' הכלים כו' (וזה יהי' ההתחדשות דלעתיד שגם בחי' עצמות אוא"ס יהי' בבחי' התלבשות בכלים, וכמו הרחיבי מקום אהלך כו' שגם הכלים יהיו באופן אחר היינו שיהיו כלים לגילוי אוא"ס הבל"ג כו' וכמו רחבה מצותך מאד כו'), ואדרבה כל מה שההתבוננות היא בעומק יותר בא לידי חולת אהבה ביותר כו' (ועמשנת"ל ד"ה ואלה שמות וד"ה וארא). ויש התבוננות שהלב קטן מהכיל כו' וגם המוח לא סביל כו' והוא באוא"ס

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.