א'שצא

ב' בחי' שבכתר, הבחי' תחתונה שבמאציל בחי' עתיק נק' אפס ובחי' א"א שרש הנאצלים נק' תהו והוא בחי' אין שאינו מושג כו', וזהו שהבינה נק' תהו כי מת"ת דאימא נעשה כתר לז"א כו' וכמ"ש מזה בהבי' דכי על כל כבוד כו', ולכן נק' הבינה הוא בחי' העלם כו' וע"כ נק' ג"כ תהו כו'. וזהו שהבינה נק' מי דקיימא לשאלה ולא לאודעא כו', דקיימא לשאלה מפני שהיא בבחי' ידיעת המציאות עכ"פ ולא כמו בחי' אפס שאינו ידוע גם מציאותו, וכמ"ש בסי' בפי' ברוך שאמר דבחי' רדל"א לא נודע מציאותו כלל ונק' שכל מופלא היינו שמופלא ידיעתו לגמרי גם מבחי' ח"ע דאצי' כו' וכמ"ש במ"א, אבל בחי' א"א נודע מציאותו עכ"פ, ובחי' ח"ס נק' שכל נעלם שההעלם יש לו שייכות עכ"פ אל הגילוי כו', וגם בחי' העלם הוא שיודעים עכ"פ שיש דבר הנעלם ועם היות שאינו יודע מה הוא ה"ה יודע זאת שבהכרח לומר שיש דבר כזה שהוא בבחי' העלם כו', וא"כ בהכרח שיש לו איזה קצת ידיעה בזה כו' וזהו שנודע מציאותו כו'. וכמו"כ בחי' הבינה הוא שנודע מציאותו אבל מהותו אינו ידוע כו', וכמ"ש הפרד"ס דידיעת

חכמתו ובינתו ית' הוא כמו ידיעת עצמותו ית' (ובסש"ב ח"ב פ"ח כ' שכמו"כ הוא גם במדותיו ית' וכמש"ש אלא עצמותו ומהותו ורצונו כו' ומדת חסדו כו' הכל אחדות פשוטה ממש שהיא היא עצמותו ומהותו כו', והפרד"ס נר' שמחלק בזה וכעת לא מצאתי ענין זה בפרד"ס והובא לעיל וצל"ע, ואפשר שזהו מפני שהמוחין הן בחי' אור והן עיקר בחי' חיוהי משא"כ המדות הן בחי' גרמוהי כו', ובע"ח כ' שגם הבינה נק' גרמוהי לגבי החכ' ומ"מ עיקר גרמוהי הוא במדות כו', ועיקר היחוד הוא בחי' איהו וחיוהי חד כו').

ובפרד"ס בשער השמות פ"ח האריך בענין זה שהבינה נק' מי, וכ' דמי הוא השכלת דבר מה שיפול בו השאלה לומר מי הוא זה וזה"ע מי אעפ"י שלא יהי' תשובה לשאלה זו כו', וכ' אח"כ בפי' עמוק וסתום כי כבר נתהווה (היינו שיצאה מן החכ'), אמנם ההוי' היא עמוקה בבחי' החכ' (דמפרש מי הוא בהתחברות החכ' עם הבינה כו' ועמ"ש בשער סדר האצי' פ"ה ועמ"ש בשער האותיות פ"ב ועמ"ש בזהר בלק דר"ד ע"א ובמק"מ שם) הנק' עמקים שאז היא סתומה אין ראוי שיקרא בשם המחייב בענין חיוב כלל המגביל הדבר בגדר ענין מה אלא מי כו' עכ"ל, והיינו כמו ענין התהו שנת"ל שלא יצדק בו שם כו'. ולפ"ז יתכן לומר בבחי' ברי' ויצי' שזהו כמו בחי' או"מ ואו"פ, וכענין עגולים ויושר דעגולים הוא בחי' העלם ויושר הוא בחי' גילוי כו', וכמו"כ בחי' הבריאה הנק' תהו הוא כמו בחי' אריך שהוא בחי' סובב והעלם כו' (וי"ל עפמ"ש במ"ח במס' כללות העולמות רפ"ב דא"ק הוא סוד האריך של כל העולמות אבי"ע כו' הובא בלק"ת בהבי' דמוצאיהם, והוא לפי שא"ק כולל כל אבי"ע כמו שהאריך כולל האצי'

כו', וי"ל דכמו"כ הוא בעולם הברי' שכולל כל מה שנתהווה בעולמות בי"ע כו', ועמשנת"ל בענין דא"ק הוא תחלת ההתהוות כו'), ויצי' הוא בחי' הגילוי והוא בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי' כו'. ועם היות דהסתום הוא למעלה מבחי' הגילוי כו', מ"מ מעלת הגילוי יש בו עילוי ויתרון על הסתום שהרי הכוונה הוא בבחי' הגילוי דוקא כו' (ואפשר שבסתום יש הפרש בב' בחי' הסתימות בחי' סתום מצ"ע וסתום מצד המקבלים, דבחי' סתום בעצם הרי באמת שייך אל הפנימי דוקא וממנו נמצא הפנימי כו' כמ"ש במ"א, והסתימות אין זה בחי' העלם כי הוא למעלה מבחי' העלם וגילוי כו' (והיינו דבאור גופא הוא מדרי' שלמעלה מבחי' העלם וגילוי כו'), ומה שסתום לגבי מקבלים הוא בחי' מקיף ובחי'